זכיתי לאהוב-עברי לידר

זכיתי לאהוב-עברי לידר

וכשהשמש
נמחקת בשמיים

והלב מטפטף לי דרך העיניים

החומות

אז אני זוכר

שיש ידיים שרוצות אותי קרוב

אני יודע

שזכיתי לאהוב.

הארי ישב בחוץ,אומלל מתמיד.הרמיוני ברוגז איתו;רון ברח;השרביט נשבר;והגרוע מכל-ג'יני לא כאן.

הארי הרגיש כאילו הלב הולך לעבור תהליך המסה,להפוך לדמעות ו...
פשוט לבכות.
כן,לבכות.
הוא זכר שג'יני מעולם לא הייתי בנוכחותו במצב של בכי;כי העיניים החומות שלה,המתוקות,תמיד היו יבשות...

והוא זוכר,והוא זכר,והוא יזכור לעד-שיש ידיים,ידייה של ג'יני...

שרוצות לאחוז בידיו.
לעד.
והוא יודע,
שהוא זכה לאהוב.

וכשהרוח

אחרי הצהריים

ומפזרת ענפים קטנים

ובינתיים

זה נעים

אז אני זוכר שיש עיניים

שרואות אותי קרוב

ואני יודע
שזכיתי לאהוב

רוח קלה החלה לנשוב-זה היה מאוד נעים וקליל.

היא פיזרה ענפים קטים וצמחים רופפים.היא לא הצליחה להזיז את העץ...
כמו ששום דבר לא יוכל להזיז את עיניה של ג'יני מעיניו,ממוחו...
והוא ידע,

שהיא לעולם לא תשכח אותו.את המבט שלו.הוא חייך במעיין סיפוק כואב.
והוא יודע,
שהוא זכה לאהוב.

אני יודע

שזכיתי

לאהוב...

הוא יידע זאת,תמיד,גם ברוח,כשהרוח מזיזה הכל...מלבד העץ-שנותר עומד ואיתן על מקומו...
כמו אהבתו של הארי אל ג'יני.

וכשהשמש

יוצאת מעל המים

ומתחיל עוד יום אפור

ובינתיים

אין סיבה

אז אני זוכר

שיש שפתיים

שרוצות אותי קרוב

אני יודע

שזכיתי

לאהוב

השמש יצאה,והאגם שלידו חנו עם אוהלם,נצנץ באור השמש.
אבל...השמש לא הצליחה להאיר את יומו של הארי והרמיוני.עוד יום אפור,ללא תגליות חדשות,רק לעבור ממקום למקום,למלא את בקשתו של דמבלדור המנוח,לעזוב כל מה שחשוב לליבך!
אבל תחושה נפלאה תקפה אותו.
שפתיה של ג'יני כאילו עברו מעל שפתיו ברפרוף...
והוא ידע,שהשפתיים הדמיוניות הללו-
הם אלה שרוצות להיות הכי קרוב לשפתיו שלו.
והוא יודע,

שהוא זכה לאהוב.

אני זוכר

יש שפתיים שרוצות אותי קרוב...

והוא לעולם לא יישכח-שפתייה של ג'יני שייכות לו ורק לו,לא לאף אחד אחר...

ואני יודע

שזכיתי

לאהוב

והוא יודע,
והוא תמיד יידע,
שהוא זכה
לאהוב.