המיסטורין המתוק של האהבה

המסתורין המתוק של האהבה

הרמיוני גריינג`ר הייתה מאוהבת. היא הבינה את זה עשר דקות לאחר שתיים בצהריים ביום שלישי, זמן שעלול להיחשב למוזר למסקנות ממין זה, אבל הרי לכם שזה קרה.

ברבע לשתיים, היא ישבה בחדר המועדון וקראה את מחברת היסטוריית הקסם שלה בפרק על מרד הגובלינים. בעשר דקות לשתיים, בדיוק בעודה סוקרת הסברים לפילוג הציר הדיפלומטי המיוחד של הגובלינים, מחשבה חלפה בראשה ולא נעלמה.

ג`ורג` וויזלי, המחשבה אמרה. את מאוהבת בג`ורג` וויזלי.

הרמיוני ידעה שיהיה זה חסר תועלת להמשיך לקרוא את החיבור. אבל היא הרגישה שזה לא נוח. היא לא תכננה להתאהב עד השנה הבאה לפחות, ובסך הכל היא העדיפה רק אחרי שתסיים את בית הספר.

וג`ורג`? לא ברשימת המועמדים הקצרה. אבל ככל שהיא הוסיפה לחשוב על זה, זה נדמה להיות הגיוני יותר ויותר. הוא באמת מבריק, למרות שהוא מיקד את האינטליגנציה שלו בדברים לא נאותים. אבל אולי היא תוכל להדריך אותו בעדינות. הוא היה נחמד, הוא היה מתאים. בסיכומו של דבר, לא בלתי יעלה על הדעת. למעשה, זה הפך סביר יותר ויותר ככל שהיא המשיכה לחשוב על זה.

היא הביטה סביב בחדר המועדון. שם הוא היה, מתלחש בפינה עם פרד. הרמיוני מעולם לא התקשתה להבדיל ביניהם. אבל זה כן גרם לה לתהות למה ג`ורג` ולא פרד. אולי זאת הייתה אחת ממסתורי האהבה; הייתה זו עובדה שהיא החלה להבין שהיה הפכפכה משהו.

בעודה מביטה בהם, ג`ורג` הרים את מבטו וחייך אליה. הרמיוני הרגישה שליבה מגביר את פעימותיו ומשהו בתוכה קפץ גבוה. באמת, ההשפעות הפיזיות של האהבה היו מוזרות. אבל נעימות. היא חייכה אליו חזרה ותהתה האם היא צריכה ללכת לשם ולפתוח בשיחה.

אז פרד וג`ורג` נעמדו ופרד הכריז "הדגמות מהדבר החדש ביותר שיוצר מהוקוס מוקוס של האחים וויזלי- חטיפים למבריזים." הרמיוני צפתה, מבולבלת מהמבט המרוצה שעל פניו של ג`ורג`. היא באמת התרשמה מהדברים שהם המציאו. היא חשבה לומר זאת לג`ורג`, אחר כך. היא הרגישה תחושה חמימה ומעקצצת כשהביטה בו. נראה שזאת הייתה אהבה.

ג`ורג` נגס בחתיכה מפוספסת והקיא בגאון ובקולניות לדלי.

או שאולי זו רק התאהבות חולפת. הרמיוני אספה את דבריה והלכה לספרייה ללמוד.