לא תמיד שרת בית הספר

חופשת חג המולד הגיעה לאנגליה. "אמא! אבא! מרי חוזרת היום!" קרא ארגוס בהתרגשות. "כן, אני יודעת, דיברתי עם אמא שלה." השיבה אמא של ארגוס. היא

שמחה שהייתה לו חברה שהיא מכשפה. היא שמחה גם על כך שלא מפריע למרי שארגוס הוא סקיב. ביום למחרת, אבא של ארגוס הביא אותו לביתה של מרי.

"שלום ארגוס, חמוד. מה שלומך?" שאלה אמא של מרי כשפתחה את הדלת. "הכל בסדר. מרי נמצאת?" שאל ארגוס בהתרגשות. "כן, שנייה." חייכה אמא של

מרי והכניסה את ארגוס. "מרי!" קראה. "מה קרה, אמא?" שאלה מרי מהקומה העליונה. "יש לך אורח!" קראה אמא של מרי. "כבר באה!" קראה מרי. היא ירדה

במהירות במדרגות. "ארגוס!" קראה מרי בשמחה. היא קפצה עליו בחיבוק. "וואו, מרי, את נראית נפלא!" חייך ארגוס. "זה השותפות לחדר שלי... הם התעקשו

לעשות לי מהפך..." הסמיקה מרי ושיחקה עם שיערה. "בוא, ארגוס!" קראה מרי ומשכה אותו לכיוון חדרה. היא התיישבה על המיטה שלה וארגוס התיישב לידה.

"לספר לך על הוגוורטס?" שאלה מרי. ארגוס הנהן. "טוב, אז כמו שאתה יודע, אני שייכת לבית רייבנקלו. יש לי ארבע שותפות לחדר; קרוליין, אבל כולם קוראים

לה קרול, אמבר, ג'ולי וסינדי. אני הכי שונאת את שיעור שינוי צורה. המורה שלנו משעמם!" צחקה מרי. ארגוס הקשיב בעניין לכל מה שהיא אמרה. "יש תלמידה אחת

מבית גריפינדור, שהיא לומדת בשכבה שלי, והיא ממש טובה בשינוי צורה! קוראים לה מינרווה מקגונגל... היא די חנונית..." סיפרה מרי. המנהלת שלנו מכשפה

אמיתית! היא כל כך רעה... היא מענישה ילדים על כל דבר; אם אתה לא לובש כראוי את מדי בית הספר, אם אתה מתנשק עם החברה שלך במסדרון, אם אתה

לועס מסטיק... הכל!" קראה מרי. אחרי עוד כמה סיפורים, מרי סיימה לספר לארגוס על החודשים הראשונים שלה בהוגוורטס. "נו, ארגוס, מה אתה עשית בזמן

שאני הייתי שם?" שאלה מרי. ארגוס פתח את פיו כדי לספר לה, כשלפתע אחותה של מרי התפרצה לחדר. "מרי, ראית את החולצה שלי?" שאלה אחותה שלה

מרי, מישל. היא הייתה גדולה ממרי בשנתיים וחצי. "לא, מאיפה לי לדעת איפה החולצה שלך?!" שאלה מרי. "לא יודעת! היא של בית הספר!" קראה מישל. "אז

אולי היא בכביסה?!" שאלה מרי. ארגוס הביט במישל. הוא חשב שמרי יפה, אבל אחותה, תלמידת שנה רביעית בהוגוורטס, הייתה מדהימה. "היי, ילד! עיניים

למעלה!" קראה מישל כששמה לב לאן מביט ארגוס. ארגוס הסמיק והפנה את מבטו. "נו מרי, איפה החולצה?!" קראה מישל. "בכביסה!" חזרה מרי בכעס. "היא

לא שם! אני יודעת שלקחת אותה!" קראה מישל. "ולמה לי לעשות את זה?!" קראה מרי. "כי... את חושבת שזה מצחיק! עכשיו, איפה היא?!" שאלה מישל

בכעס. "לא יודעת!!" צעקה מרי. "בנות, על מה המהומה?" שאלה אמן של שתי האחיות כשהופיע בחדר לפתע. "היא גנבה לי את החולצה!" "לא נכון!" "כן!" לא!"

הבנות התחילו לריב בצעקות. "שקט!!" צעקה אמא של מרי ומישל. "בנות, זה לא מנומס להתנהג ככה כשיש לנו אורח!" קראה אמא של מרי ומישל והביטה

בארגוס בהתנצלות. "אבל החולצה שלי!" קראה מישל. "מישל, הוצאת אותה מהמזוודה?" שאלה האם ברוגע. מישל הרהרה לכמה שניות, ואז גוון אדום חזק

הופיע על לחייה. מרי ואמה הביטו בה בכעס. "תבדקי בפעם הבאה!" קראה מרי אל עבר מישל היוצאת מן החדר. "תרצו מיץ תפוזים, חמודים?" שאלה אמה של

מרי בחיוך. "כן." אמרו מרי וארגוס יחד. האם יצאה מהחדר והשאירה את השניים לבד. "סוף- סוף! איפה היינו?" שאלה מרי. "עמדתי לספר לך מה עבר עליי."

אמר ארגוס. "אה, נכון." חייכה מרי. פילץ' סיפר לה על הלימודים בבית הספר למוגלגים. הוא סיפר לה על הילדים שמרי למדה איתם בעבר. הוא

סיפר לה על השיעורים והמורים. לצערו, הסיפורים שלו היו פחות מעניינים מהסיפורים של מרי. לקראת הערב, ארגוס חזר לביתו.       

הפרק הקודם		הפרק הבא