הארי רון והרמיוני: המשימה האחרונה

הארי התכופף ונגיני נתקעה בקיר. "אוקיי," הכריז הארי, "זו אווירה של מלחמה!" הייתה להם בעיה אחת מאוד חשובה: נגיני הייתה מהירה, ובקושי אפשר לפגוע בה בכישוף. אבל הארי הגיע מוכן: הוא הביא איתו את...  החרב של גריפינדור!

הארי הקים זירת קרב (עם עמודים וחושך ועוד...) ואפילו הביא איתו שופט אגרוף מקצועי, אבל עכשיו הקרב התחיל. "3, 2, 1..." קראו כולם. הארי ניסה לעשות "שתק" לנגיני, אבל היא התחמקה אל מאחורי עמוד ולא יצאה משם. הארי לא הבין איפה היא, אז כאשר התקרב לנגיני היא קפצה עליו ונשכה אותו. "זה בסדר," אמר הארי, "זה רק פס קטן". הארי יצא מהקרב, ועכשיו הרמיוני נלחמה. "רק שתדעי," אמרה הרמיוני לנגיני, "להילחם בנחש\ה זה לא נורמלי, אז אני אוותר!" הקהל השמיע "הווווווו", ולפני שהרמיוני הספיקה לרדת מהזירה נגיני נשכה אותה ברגל וכמעט הוציאה אותה ממקומה. אבל הרמיוני הייתה בסדר (כך לפחות היא אמרה...). רון עלה לזירה הסתכל על נגיני  וברח. נגיני יצאה אחריו. רון יצא מהזירה ונעלם. כאשר הגיע תורו של נויל, הארי זרק לו את החרב, אבל נויל - שלא ידע להשתמש בחרב - זרק אותה לעבר עמוד.  אך נגיני הייתה זריזה ממנו וחנקה אותו. כך זה היה עם כולם - כל אחד או נעלם, או שנגיני עשתה לו משהו. לאנשים שלא נעלמו קרה משהו מוזר: הם עמדו בשורה וזה היה נראה כמו דומינו, אחד נפל ואחר כך זה שלידו וזה שלידו וכך הלאה.

בסוף, כשכולם נפלו, נגיני אמרה בלחשננית :" קשיאסה פאסו מסקו (תרגום: אבא לא אמר לי לעשות זאת - אני מנהלת רומן עם בסיליסק!)" וחזרה למקום שממנו באה. היה ניתן לשמוע שם קולות מוזרים של חבטות. איזו דרך חיזור מוזרה יש לנחשים האלה!

הפרק הקודם		הפרק הבא