למה לעזאזל?

הערה חשובה: הפרק הזה הוא ביום הבא, אחרי ה"רצח" של פיטר.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הוא לא האמין שסיריוס עשה לו את זה. להרוג ככה את החבר הכי טוב שלהם? למה? האם ג'יימס אי פעם פגע בו שהוא היה צריך להרוג אותו? ג'יימס, שיחד עם פיטר המסכן וסיריוס היוה עוזר לו בלילות הכי קשים שלו. וכל זה-כבר לא קיים יותר. בגלל סיריוס, הבוגד הזה. ולחשוב שעד אתמול הם היו החברים הטובים ביותר! אבל היום, הכל השתנה. כי ג'יימס- החוליה המקשרת של החבורה הבלתי אפשרית הזאת שלהם- מת. וסיריוס נהנה כנראה יותר מדי מהנזק שגרם, ממותו של ג'יימס, שהיה חייב להרוג גם את פיטר, החוליה החלשה שביניהם, במין תירוץ עלוב ש"פיטר הוא האחראי לכל". כלום לא יחזור להיות כמו קודם. שום דבר! והילד- סיריוס היה אמור להיות הסנדק שלו ולהשגיח עליו. אבל הוא באזקבאן. ואם לא היה שם- הילד בטח גם כן לא היה- בכלל. לפתע רמוס נבהל מעצמו- זה מה שהוא חושב על חברו הטוב? שיהרוג תינוק? ועוד את הבן של ג'יימס? אבל בעצם- אם הוא היה מסוגל להרוג את ג'יימס, הוא מסוגל לכל! הוא תהה איך לא שם לב שסיריוס הוא התומך מספר 1 של זה- שאין- לנקוב- בשמו.עם משפחה כמו שלו? חוץ מזה, שסיריוס מעולם לא היה טוב כל כך בלהסתיר דברים ורמוס תמיד היה בעל הבנה מהירה גם בדברים שלא קשורים ללימודים. כנראה הוא סמך יותר מדי על סיריוס. וזו המסקנה שלו מכל מה שקרה- אסור לסמוך על אף אחד. רק חבל שהמסקנה הזאת באה על חשבון חבריו הטובים ביותר. הוא נשבע לעצמו שאם יצליח למצוא את סיריוס הוא יהרוג אותו, גם אם יצטרך אחר כך לשבת באזקבאן לכל החיים. רמוס מעולם לא היה מהבכיינים. אולי בגלל זה שהוא אדם זאב הוא התקשח. אבל עכשיו הוא בכה. כל ההתרמרות שהרגיש בשנים האחרונות- על זה שהוא איש זאב, על זה שמעולם לא התייחסו אליו כמו אל אדם אלא כמו אל זאב, על חברו הטוב שרימה אותו, על חבריו הטובים ששילמו את המחיר על הרמאות הזאת- הכל יצא. הוא הרגיש את הדמעות זולגות על לחיו.  הוא לא טרח למחות אותן. מה הטעם? מי כבר יראה אותו עכשיו? סיריוס שבאזקבאן או ג'יימס ופיטר ש כבר אינם?עכשיו, יותר מכל רגע אחר בחייו המרים,  רמוס הרגיש בודד.

הפרק הקודם