ג'יימס , אלבוס וצרות אחרות

"אלבוס"ג'יימס העיר את אחיו הקטן."קום כבר! כולנו נאחר בגללך!"
אלבוס התהפך במיטתו."לילי,תפסיקי כבר להציק לי!,לכי תעירי את ג'יימס"
"אידיוט"ג'יימס מלמל. "ג'יימס, קום כבר!"צעק לאוזנו.
אלבוס שפשף את עיניו."יכולת להעיר אותי בצורה יותר נחמדה,אתה יודע" הוא  אמר ברוגז וקם ממיטתו.
לאחר שאלבוס התארגן ,שני האחים עשו את דרכם לאולם הגדול.
" אלבוס,שמרנו לך מקום!"מארק נופף בידיו לכיוונו של אלבוס והצביע על הכיסא הריק העמד לידו. "תתישב"
"נתראה בארוחת הצהריים"הפטיר ג'יימס והלך להתיישב ליד מייקל.
אלבוס התיישב בין מארק לריצ'י."מה קורה?,חילקו כבר את מערכת השעות?"
"לא" מארק ענה,לוקח לעצמו טוסט ומורח עליו ריבת תפוזים בנדיבות. "אבל אני חושב שעכשיו"
" אני כבר לא יכול לחכות לשיעור תורת הצמחים"ריצ'י אמר בהתלהבות."אליזבת אמרה  שפרופסור נוויל הוא פרופסור נהדר"
אלבוס חייך לאזכור שמו של נוויל. " נוויל?"הוא שאל בגיחוך." אתה באמת מצפה לשיעור שלו?,אני רואה אותו לפחות פעמיים בחודש"
" באמת?"ריצ'י שאל בהפתעה."הוא קרוב משפחה שלך או משהו כזה?"
"לא,אבל הוא חבר של ההורים שלי"אלבוס שתה ממיץ הדלעת שלו."טיפוס שכחן כזה,אבל יחסית נחמד"
"הי,תראו-מחלקים את מערכת השעות"מארק הצביע לכיוון המדריך הראשי שחילק דפים צהובים לכל תלמידי בית גריפינדור.
" אוף"ריצ'י החמיץ את פניו לאחר שקיבלו גם הם מערכת. "שעתיים של שיקויים אם הפלפאף,ואז טיפול בחיות פלא אם הסלית'רינים"
" אז כדי שנמהר,פרופסור סלגהורן לא אוהב שמאחרים לשיעור שלו" אלבוס אמר וקם ממקומו, מסיים במהירות את הדייסה שלו.
"אני מניח שאתה צודק" מארק קם ממושבו , ביחד אם ריצ'י. "איפה כיתת שיקויים בכלל ?"
" במרתפים" אלבוס השיב בידענות. " ודרך אגב,אתם חושבים שאצליח להתקבל לקבוצת הקווידיץ' ?"
" אני לא חושב שמקבלים לנבחרת תלמידי שנה ראשונה" מארק גרד את ראשו. "אחי הגדול התקבל לקבוצה שהיה בשנה הרביעית"
" אבא שלי היה בנבחרת כבר בשנה הראשונה!"
" מה ?"ריצ'י הופתע."טוב,הוא בטח היה כישרון גדול או משהו"
" הוא עדיין כישרון גדול" אלבוס אמר ברוגז קל. " גם אמי .שניהם שחקני קווידיץ' מעולים"
לאחר השיעור אם פרופסור סלגהורן,שהתברר כטיפוס נחמד ולבבי (במיוחד כלפי אלבוס) , שלושת הבנים פסעו לעבר הבקתה של האגריד לשיעור טיפול בחיות פלא.
" שלום כאן לכולכם"האגריד אמר בחיוך. " ברוכים הבאים להגוורטס. אתם שמה בטח מתרגשים מאוד,נכון ?"
נשמע מלמול של הסכמה . האגריד המשיך."אני רוצה שנתחיל בסיור במקום,שתכירו יותר טוב את הסביבה שבה אתם לומדים"
" אבא שלי סיפר לי שהאגריד הוא טיפוס מסוכן" סקורפיו אמר לחברו הטוב,צ'אד. "אידיוט גמור,אם אתה שואל אותי "
האגריד התעלם והמשיך בשיעורו,קולו רועד כמקצת." אתם שמה תסתדרו בשורות"
" הוא דווקא די נחמד"ר'יצי אמר לאחר שהסיור נגמר והכיתה שוחררה. "קצת חסר ביטחון,אבל באמת נחמד"
" אני לא רוצה לדבר על כלום עכשיו,אני מורעב"הזהיר מארק."אכלתי לארוחת הבוקר רק טוסט אם ריבה וקצת דייסה"
" אלבוס" אמרה פרופסור מקגונגל שהשלושה התיישבו והחלו להערים על צלחותיהם מכל טוב. " אני רוצה לדבר איתך"
מבוהל מעט, אלבוס קם ממקומו ופסע לעבר מקגונגל. מה הוא כבר הספיק לעולל?, חשב לעצמו . הלימודים רק החלו!
" תראה" היא התחילה. " אני לא יודעת אם אביך סיפר לך,אבל הוא התקבל לנבחרת הקווידיץ' שהיה בשנתו הראשונה"
"אני יודע"אלבוס אמר." ומה?"
" אני רוצה לערוך לך מבחן קצר ,לראות אם גם אתה ראוי להיכנס לנבחרת"
אלבוס חייך בהתרגשות. ההצעה קסמה לו,להיות שחקן בנבחרת הקווידיץ'!. "אז מתי תבחני אותי?"
"אם אתה יכול, אז היום בשעה ארבע אחרי הצהריים אפשר"
"אין בעיה " אלבוס אמר. " תודה רבה , פרופסור"
"מה היא רצתה ממך ?"התעניין ריצ'י לאחר שאלבוס חזר למקומו." עשית משהו לא בסדר, או מה ?"
" זה לא משנה" אלבוס מיהר להעביר את הנושא. " ראיתם-הוציאו שוקלד חדש בדובשנריה- חתיכות שוקולד קצפת אם דודבדבנים.אבא הבטיח שיקנה לי כזה"
ריצ'י משך בכתפיו.אם הוא לא רוצה לספר,לא צריך.

הפרק הקודם