הפרק מוקדש לשתי המגיבות המקסימות שהגיבו בפרק הקודם!!! תודה רבה!! :)
3:25, לילה: ג'ני התהפכה על משכבה. כה מסוקרנת היתה. היא הכירה את רעיונותיה של אליס, מוצלחים. אבל הפעם, היא מעט ערערה. שום רעיון, אפילו המוצלח ביותר, לא יעזור להן לגלות את הוגוורטס. ג'ני אומנם רצתה לשמוע את הרעיונות, אבל הוגוורטס נשמעה לה כמו דמיון פרוע לחלוטין. כן, לאליס יש בהחלט דמיון חוצה גבולות. ג'ני דמיינה לעצמה תלמידי שנה ראשונה, נכנסים מבוישים לתוך הטירה הענקית. מצנפת המיון ממיינת כל תלמיד ותלמיד לביתו. כולם מרוצים, כי הבית שאליו נבחרו הוא בדיוק המראה על אישיותם. שם יהיו עם ילדים כמוהם... ראשי הבתים מובילים את התלמידים החדשים לבתיהם, ומגלים להם את הסיסמא. מציגים להם את חדר המועדון, את חדריהם ואת שותפיהם לחדר. הכל מושלם כל כך. הוגוורטס- מי לא היה רוצה ללמוד שם. רוחות רפאים נחמדות, שרביטים בשלל צבעים, גלימות נוצצות ומסנוורות - - - "ג'ני, עוד לא נרדמת?", שמעה ג'ני את קולו של מייקל. הוא שמע אותה מתהפכת. "בטח שנרדמתי. ההוכחה הכי ברורה לכך היא שאני מדברת אליך כעת מתוך שינה", גיחכה ג'ני. מייקל התעלם. "רוצה לישון ליד המיטה של אמא?", הציע ברוך. "וזה יעזור לי להירדם?", שאלה בזלזול ג'ני. "בוודאי. רוצה שאקח לך מזרון, ואשים עליו סדין, שמיכה וכרית?", מייקל המשיך להתעלם מתשובותיה המרגיזות מאוד של ג'ני. מייקל תמיד היה אדם שתמיד נחמד, נעים, רך. כיף להיות לידו. הבעיה היא כשגם ג'ני לידו. זה הורס את כל השמחה והתחושה החביבה. "לא", ענתה בסתמות ג'ני. "כרצונך. לילה טוב וחלומות מתוקים", בירך מייקל, והלך לחדר שלו ושל לואיז.
9:06, השעון המעורר של ג'ני מצפצף: "I want your love... Poker Face...", צילצל שעונה המעורר של ג'ני. "סתום כבר, יא מעצבן", התלוננה ג'ני. אבל אז היא נזכרה. אליס! הרעיונות של אליס! היא מיהרה לקום מהמיטה, ולכבות את שעונה המעורר. היא 'זרקה' על עצמה חולצת פסים סגולה-תכולה, מכנס ג'ינס משופשף ונעל ספורט. היא החליקה את שערה באצבעותיה, כי מסרקה היה שבור. אבל זה היה בסדר, כי במילא שערה היה חלק. היא קישטה את שערה בקשת ורדרדה וחמודה. לסיום, לבשה צמיד יפה המעוטר ביהלומים מזויפים בצבעים ורוד, אדום וסגול. אדם שלא היה קרוב לג'ני, היה יכול לחשוב שהיא ילדה מקסימה בזכות הלבוש שלה. היא היתה נראית מדהימה. ג'ני העדיפה לא לאכול דבר. היא תאכל אצל אליס, שם יש מטעמים יותר מעודנים.
9:46, ג'ני אצל אליס: "שלום ג'ני, מה שלומך?", קידמה אליס את פניה של ג'ני בחיוך רחב. "הכל טוב, ואיתך?", המשיכה ג'ני בסדרת הנימוסים. "טוב, ניגש לענייננו... בואי לחדרי, נדבר שם", אמרה אליס, ויחד עם ג'ני צעדה לכיוון חדרה. "תקשיבי... דבר ראשון, אפשר לנסות לכשף דברים, כמו לדוגמא לנסות לטוס על מטאטא, כדי להוכיח שהוגוורטס קיימת, לפני שאנחנו הולכות לגלות אותה", הציעה אליס. "קודם כל, אליס, נאמר שהוגוורטס היתה קיימת, שלדעתי זו שטות גמורה. רק עוד שלושה חודשים יום ההולדת ה-11 שלנו, ואם הוגוורטס בכלל קיימת, למה שנוכל לטוס על מטאטא?", ביטלה ג'ני את ההצעה של אליס ברוב היגיון. אליס הסכימה איתה. הן נולדו באותו יום, בדיוק בעוד שלושה חודשים וחמישה ימים. "צודקת. אבל אם לא ננסה, כיצד נלמד?", שאלה אליס. "מה כבר יש לנו ללמוד?", גיחכה ג'ני. "עזבי. לא משנה. אז יש לי עוד רעיון- מה דעתך שנחפש באיטנרנט עוד מעט מידע על הוגוורטס? תחפשי את חצי, ואני חצי. סגרנו?", הציעה עוד הצעה נבונה אליס. "סגרנו", חייכה ג'ני, וחזרה לביתה.
15:56, ג'ני אוכלת ארוחת צהריים: בעוד ג'ני לועסת את העוף, היא נזכרה בהצעתה של אליס. "מחשב", קראה ג'ני, וכמעט נחנקה מהעוף. היא חיפשה באינטרנט הרבה זמן. היו דברים שהדפיסה, היו שלא, אבל אז- היא ראתה משהו שיכול לגלות המון...
המשך יבוא! תגובות בבקשה!
|