ערפדים בהוגוורטס

הארי רון והרמיוני נמצאים בשנתם החמישית בהוגוורטס. בלה כבר ערפדה

רק סירה אחת הפליגה באגם באותו הלילה. זה היה חודש אוגוסט,שבוע אחד בלבד לפני תחילת הלימודים. אותה דמות,שישבה דוממת בתוך הסירה,קפצה ממקומה במהירות,והביטה מסביב. הדמות השמיעה קול יבבה מוזר,בזמן שהסירה נעצרה לצד הטירה. במהירות בלתי אפשרית,הדמות החלה לרוץ על האדמה. הטירה הייתה סגורה מכל צדדיה,אבל הדמות לא התייאשה והמשיכה לרוץ.
השמש כבר החלה לעלות,כאשר הדמות נעצרה שוב לצד הסירה. קול אנחה חרישי נשמע,ומלמול משונה. לאחר רגע,הדמות קפצה לתוך האגם.

הארי רון והרמיוני עמדו בתחנת הרכבת,ונפרדו ממשפחת ויזלי. הרכבת עמדה עדין במקומה,והארי הביט בה. הוא הרגיש שמשהו הולך להיות שונה השנה. יותר שונה ומוזר מכל שנה אחרת.
הרמיוני הביטה מסביבה,ומבטה נעצר לפתע על כמה אנשים שעמדו במרחק מה מהם. עיניה נחו על האנשים האלה במשך כמה שניות. הארי הביט באותה נקודה שבה היא הביטה.
ארבעתם נראו באמת שונים מהסביבה באופן בלתי רגיל. הם נראו יפיפיים ממש,דיברו בקול שקט והעיפו מבטים מלאים חדש סביבם. אחת הבנות,נמוכה ובעלת שיער שחור וקצר,חייכה לעבר חברתה,ושלחה מבט מסביב. לרגע,עיני ננעצו בהארי,שמיהר להוריד את מבטו. הנערה משכה בכתפיה,הרימה את המזוודה שלה מהרצפה,ונכנסה לרכבת.

"יש משהו שהוא לא אמיתי בעולם הזה?" שאלה בלה בשקט,בזמן שהיא אליס,ג'ספר ואדוארד התיישבו בתא אחד ריק ברכבת. "ערפדים,אנשי זאב... עכשיו מכשפים?"
ג'ספר משך בכתפיו. "זאת באמת תגלית חדשה יחסית."
"חדשה? אני ידעתי על זה." אמרה אליס בעליזות.
"יש משהו שאת לא יודעת עליו אליס?" שאלה בלה.
אליס הביטה באדוארד,שלא נראה מרוצה במיוחד מהמצב. "ראיתם את הילד הזה? עם השיער השחור והמשקפיים?" שאלה לפתע אליס,נזכרת במשהו.
"כן." אמרה בלה.
"בכל מקרה,הילד הזה קוסם ממש ענק. הוא נלחם באיזשהו קוסם מרושע בעבר." סיפרה אליס.
"מאיפה את יודעת את זה?" שאלה בלה.
על זה שמעתי." אמרה אליס בחיוך.

רון הרמיוני והארי,חיפשו תא ברכבת. הם עברו לצד התא שבו ישבה משפחת קאלן. הרמיוני הביטה שוב בארבע,והפעם במבט חושד. הם היו שקועים בשיחה,ודיברו בקול ממש שקט.
"הינה." אמר רון. השלישייה התיישבה בתא ריק,ורון סגר את הדלת.
"מי הארבע המוזרים האלה?" שאלה הרמיוני בקול. "ראיתם אותם?? הם נראו יותר מידי מבוגרים מכדי ללמוד בהוגוורטס."
"מי?" שאל רון. "לא ראיתי אותם... אולי הם סתם ליוו מישהו לתחנה..."
"לא,הם נכנסו לרכבת." התעקשה הרמיוני.
"את בטוחה שראית טוב הרמיוני?" שאל רון בפקפוק. "את שוב פרנואידית."
הרמיוני נאנחה בכעס,והביטה בהארי. "אתה ראית אותם!" אמרה בקול.
הארי הנהן לאט. "אבל לא ראיתי אותם עולים לרכבת. אולי הם באמת רק..."
"לא משנה." אמרה הרמיוני בכעס. ובכך הנושא נחתם.

אדוארד סיפר להם,שהם אמורים לדבר עם מישהו ששמו דמבלדור. "מנהל בית הספר הזה,לקסמים." הסביר. "הוא אמור לדעת על..." אדוארד לא סיים את המשפט,ושלח מבט משמעותי בכל אחד.
"רגע..." אמרה בלה בקול שקט. "מה עם הוולטרי?"
אליס וג'ספר החליפו מבטים. "הם יודעים על זה." אמרה אליס.
"קארליל דיבר עם דמבלדור." אמר אדוארד. "דמבלדור אמר,שהוולטרי ביקשו ממנו לשלוח חיילי משמר לבית הספר. והוא לא הסכים."
"אז לא היו הפרעות מהצד הזה." סיכמה אליס,וחייכה חיוך קלוש.

"הינה הם!" אמרה הרמיוני בשקט,ברגע שבו היא הארי ורון יצאו מהרכבת. הם היו כבר לבושים בגלימות שלהם.
הרמיוני הצביעה במהירות על שתי הבנים והבנות,שיצאו מהרכבת. הם לא לבשו גלימות,ונראו רגילים למדי. אחד מהם הביט מסביב,ואמר משהו לכל השאר. הם נשארו לעמוד במקומם. "הם לא נראים לכם מוזר?" שאלה הרמיוני,והביטה בחבריה.
חוץ מהעובדה שהם לא לובשים גלימות,לא." אמר רון במשיכת כתפיים. הוא והארי התחילו ללכת לכיוון הכרכרות.
"בואי כבר!" קרא רון לעבר הרמיוני,שנשארה לנעוץ את מבטה. הרמיוני מיהרה להסתובב וללכת משם.

ג'ספר הרים את מבטו,והביט בנערה שנעצה רק לפני רגע את מבטה בהם. "אני חושב,שכבר חושדים בנו." העיר בקול שקט.
הנערה שלחה מבט מהיר,לפני שעלתה על כרכרה שהחלה לנסוע מעצמה.
בלה פערה את פיה בהפתעה,כאשר ראתה זאת. "ראיתם את זה?" שאלה בקול,והביטה לסירוגין,באליס ובאדוארד.
"כדי שתתחילי להתרגל לזה." אמרה אליס. "אני חושבת שזה מה שנראה עכשיו כל יום במקום הזה."
"הוגוורטס." תיקן ג'ספר,וחייך.

		הפרק הבא