חזרתי מבית הספר אחרי יום מעייף מאוד. בדרך הבייתה עברתי להוציא את הדואר. כמו תמיד- חשבונות מים וחשמל של אבא ואמא...פרסומות...משעמם! בכל אופן דפדפתי בין המעטפות. פתאום נתקלתי במעטפה שניראתה לי משום מה יוצאת דופן. היא הייתה לבנה והייתה עליה חותמת של האות H. -----------------
"הי! אני בבית!" "מה קורה מור? איך היום בבית הספר?" זאת הייתה אמא שלי. "סבבה! הנה הדואר!" הגשתי לאמי את ערימת המכתבים. "אמא, מה זה???" שלפתי מהערימה את המעטפה. אמא פתחה את המעטפה והחווירה "אני... אי אפשר עכשו...נדבר ב-ע-רב...." היא גימגמה. מעולם לא שמעתי אותה כך! ---------------
סוף סוף הלכו אחיי הקטנים לישון.(אני הבכורה). התיישבתי בסלון על הספה הלבנה הרכה ואבא ואמא שלי התיישבו על הספה מולי. המעטפה הייתה מונחת על השולחן. אבא ואמא החליפו מבטים... סוף סוף אמי דיברה "את יודעת מה יש במעטפה מור?" "לא..." לא ידעתי למה אני לוחשת... "לכן שאלתי אתכם..."
|