חייו של חצוי דם

על המכתב לא היו בול והייתה כתובת דלה במידע:

ניק ואנדרלו

הסלון

רחוב ליוונייה 6

אבי אמר בקול רגוע "נו אתה פותח אותו?" ונראה פחות מעוצבן מקודם.

ניק פתח את המכתב,במכתב היה כתוב:

לניק ואנדרלו,

הגיע לידינו מידע על תקיפת קוסם באיזור מגוריך,

לאחר בדיקה מעמיקה ותחקור הקוסם שהיה באיזור הצלחנו להגיע למסקנה כי המותקף עוד מחוסר שרביט,

הגענו למסקנה שזה אתה ולכן אנו רוצים לידע אותך כי המתקיף השתמש באימפריוס,אולם לא אותר,

כאשר ימצא הנאשם נודיע לך על כך.

משרד הקסמים

כולם בהו בניק בתדהמה,רק שני ההורים חייכו.

"זה היה צריך לקרות מתישהו" אמר אבא של ניק.

"מה היה צריך לקרות מתישהו?" שאל ניק בנימה שנשמעת בין כעס לעניין

"שנראה להם?" שאל אביו של ניק בלי להתייחס לשאלתו של ניק,אימו הנהנה "אני אביא את השרביט" אמר אביו ורץ לחדר ההורים כשניק צועק ברקע "מה תראו לנו?".

כעבור כמה דקות אביו של ניק רץ בחזרה במורד המדרגות וכאשר הגיע אמר לאמו של ניק אמר לה "היה קשה למצוא את זה,זה היה קבור בין כל שאר הדברים..."

"את מה?" שאל ניק,עדיין מעוצבן מזה שהוא לא יודע כלום על מה שקורה "את זה" אמר אביו בקול רגוע והושיט לו קופסא שחור שעליה כתוב בכתב מחובר אוליבנדר.

"מה זה?" שאל ניק "פתח אותה,ממילא עוד מעט גם לך יהיה אחד",ניק פתח את הקופסא "זה אחד מהמקלות ההם" אמר ניק "מאותו סוג של מקלות שהציל אותי המון פעמים בחיי".

"מאותו סוג של מקלות שהציל אותי המון פעמים בחיי","סבא!" צעק ניק ורץ לחבק את סבו "ומה שלומך ניק?" שאל סבו של ניק בעניין "לגמרי בסדר" השיב ניק "פרט לכמה דברים בלתי מוסברים כמו מה זאת אומרת הציל אותך?" שאל ניק

"זאת אומרת שלמקל הזה,כפי שאתה מכנה אותו,יש כוחות גדולים" השיב סבו "אפשר להדגים אבא?" שאל אביו של ניק "ממתי אתה צריך לבקש רשות כדי להשתמש בכל זה?" השיב סבו של ניק.

אביו של ניק אמר מילה לגמרי חסרת משמעות בזמן שהוא מכוון את שרביטו על החלונות "רדוקטו" הוא אמר והשמשות התנפצו.

"הייתי מתחיל המשהו פחות תוקפני" אמר סבו של ניק "מצטער אבא,רפארו" אמר אביו של ניק.

"מה זה היה?" שאל ניק "קסם" ענה סבו של ניק והמשיך "טוב אני חייב ללכת,אני אקח אותו לסימטת דיאגון כשיגיע המכתב,ביי ניקולס נתראה" "ביי...סבא"השיב ניק בהלם מוחלט מהמתרחש.

"טוב ילדים,לישון"אמר אביו של ניק,ניק החל לעלות במדרגות אך אביו עצר אותו ואמר "ניקולס,תישאר פה אנחנו עוד צריכים לדבר" "אוקי אבא" השיב ניק בניסיון לא להראות את ההלם שעוד היה על פניו.

"אוקיי" פתח אביו של ניק "מה קורה ניקולס?" "אהה...הכל בסדר...אני חושב" ניק השיב "תוהה מה קרה פה?" שאל אביו "כן...דיי" השיב ניק "טוב אז ככה...אני קוסם אמא שלך מוגלגית ואתה..." "אמא שלי מה???"

"מוגלגית...חסרת קסם..." "ומה אני?" "חצוי-דם" "מההה?????" "חצוי דם...אמא מוגלגית,אבא קוסם...חצוי דם,בעל דם מעורב..." "אוקיי,ומה עם האחים שלי?גם הם חצויי דם?" "חצוי-דם מתאר רק קוסמים,המוגלגים לא יודעים על

התקיימות הקוסמים" "הם לא קוסמים?" "לא" "למה אני כן והם לא?" "כי...אין סיבה טובה לזה אבל תן לי לספר לך מה יקרה לך כקוסם ולמה תקפו אותך בסדר" "כן אבא,סליחה"

"טוב אז ככה" פתח אביו של ניק "אתה יודע את השם האמיתי שלי נכון?" שאל אביו של ניק "אממ...לא" השיב ניק והבחין פתאום שכל חייו לא ידע את שמו של אביו "אתה יודע למה אתה לא יודע?" "אממ...לא" השיב ניק את אותה התשובה

של קודם "טוב אז אתה לא יודע אותו כי אני חבר לשעבר במסדר עוף החול" "מסדר עוף המה?????" "מסדר עוף החול" "מה???" "מסדר שלחם בזה שאין לנקוב בשמו כאשר היה בעמדת כוח" "לחם במי???" "זה שאין לנקוב בשמו"

"ואיך קוראים לזה שאין לנקוב בשמו?" "וולדמורט" "אוקיי"

"בקיצור אני הייתי בין אלה שלחמו בו ולבסוף תינוק בשם הארי פוטר,שאמור להיות בגילך היום,הוריד אותו מעמדת הכוח וישנם כאלה שאומרים שניצח אותו לתמיד,אבל אלו שטויות במיץ עגבניות,בכל מקרה,האדם בברדס שתקף אותך הוא אחד

מאוכלי המוות.." "אוכלי המה?" "אוכלי המוות,התומכים של זה שאין לנקוב בשמו,והוא תקף אותך כי ידע שאתה הקוסם שבין הילדים שלי והוא רצה לפגוע בך כדי שלא יהיה לי המשך בעולם הקסמים,בכל מקרה אל תפריע לי עכשיו

אתה תלך ללמוד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות וכאשר תקבל את רשימת הציוד תלך לסמטת דיאגון ותקנה שרביט ואת כל שאר הציוד וזהו,לילה טוב"אמר במהירות והלך לכיוון המטבח.

בלי להוסיף מילים הלך לכיוון חדרו ונרדם מייד.

הפרק הקודם		הפרק הבא