עולם הקוסמים השני

עולם הקסמים השני.

פרק מספר אחד

התחלה נחמדה.

"עשה זאת!" נשף הקול הארסי.
אלבוס לא היה יכול להתנגד. הוא היה נתון תחת קללת אמפריוס.
וולדמורט אמר לו לעשות את המעשה הזה אבל הוא לא היה מסוגל.
הוא הטיל על הארי קללת שתק ולאחר מכן וולדמורט נתן לו סכין לעשות את הגרוע מכול.
הוא החל להתקרב אל הארי כשהסכין שלופה בידו. הוא עמד חצי מטר מהארי והרים את הסכין.
ושנייה לפני שהסכין חדה לגופו של הארי, אלבוס צעק: "רגע!"
"מה?" שאל וולדמורט.
"הקוראים שלנו לא מבינים מה הולך פה, אנחנו צריכים להתחיל מהתחלה."
"מהתחלה." אמר וולדמורט. "אני לא מוכן. עד שחזרתי לחיים ועד שאני עוד רגע היה השליט של עולם הקוסמים."
"מי שואל אותך?" אמר אלבוס. "טוב קוראים יקרים כדי להבין מה הולך פה תצטרכו לחזור כשנה אחורה.קריאה מהנה!"
"לא קריאה מהנה," אמר וולדמורט, "אני רוצה שתהיה לקוראים האלה שלך קריאה מענה.
"שמענו עליך, אדון האופל," אמר אלבוס בזלזול.
"טוב, אבל אל תשכח," אמר וולדמורט "שאני עוד אנצח אותך, בוגד דם מסריח."
שנה קודם לכן.
"יום הולדת שמח יום הולדת שמח יום הולדת ללילי. מזל טוב!" קראו כולם בפה אחד.
"לילי, בואי פיתחי את המתנות שלך." אמר רון.
"טוב זה בטח." אמרה לילי ואחזה בידה קופסה גדולה עטופה בניר וורוד מסבא וסבתא.
"נכון." אמר ארתור.
אלבוס ישב. בעוד שבועיים הוא צריך להתחיל את הלימודים שלו בהוגוורטס.
כבר יש לו הכול. כל מה שצריך. אבל הפחד מהמיון עוד היה בפנים.
"די אלבוס." אמרה רוז. "אני בטוחה שתתקבל לגריפינדור."
"איך את יודעת?"
"בגלל שאתה אמיץ. אתה כבר הצלת אותי כמה פעמים, אני זוכרת שהצלת אותי מהתנין."
"נכון." אמר אלבוס ופחדו נירגע קצת.
הוגוורטס.
"וויזלי רוז."
רוז התישבה על הכיסא ומקגונגל הניחה על ראשה את מצנפת המיון.
"גריפנדור!" צעקה המצנפת.
לאחר כמה ילדים, אלבוס נקרא לחבוש את המצנפת.
'הו, עוד פוטר אחד. זה קצת קשה בגלל כמה סיבות. אתה אמיץ מאוד גם חכם וגם טוב לב. לאן השלח אותך?'
'גריפנדור. בבקשה...' אמר אלבוס בקול חרישי.
'טוב אם אתה רוצה, אז שהיה גריפנדור!' אתה מילה האחרונה היא אמרה בקול רם.
"אני לא מאמין שעברתי את זה!" אמר אלבוס לרוז בשעה שהלכו לכיוון חדרי השינה.
"לילה טוב." אמר אלבוס לרוז.
"לילה טוב." השיבה לו רוז.
למחרת.
לאחר ארוחת הבוקר, אלבוס הלך לכיתה והתיישב ליד רוז.
אחרי השיעור הוא עלה לחדרו. יש לו הרבה מה לכתוב להוריו.