סוף העולם. או שלא?

שלום,

לפני שאתחיל בסיפור רציתי להזהיר אתכם.

אם אתם מרגישים שהסיפור דומה למה שקראתם באינטרנט, ראיתם בחדשות וכד', עצרו את הקריאה מיד.

רק תזכרו: ככל שיודעים פחות, מפחדים פחות.

אני לא אחראי על כל סיוטים שיהיו לכם, או כל מיני דברים שיפחידו אתכם.

עכשיו אפשר להתחיל.

שלום,

שמי ג'קי לוסטיג, הבן של ניק לוסטיג.

אם אתם לא מכירים אותו, אספר בקצרה מיהו היה:

ניק לוסטיג היה האדם הראשון שגילה שכדור הארץ אינו מספק החום העיקרי, אלא השמש נותנת לכדור הארץ את החום. בוודאי אתם חושבים שזה ברור, אך לפני עשרים שנה לא ידעו את זה בכלל.

אבא שלי התעסק הרבה בשמש, ולמזלי, גם אני "נדבקתי" במחלה.

עכשיו נחזור אלי.

אני בן 22, וכפי שבוודאי ניחשתם אני מרבה לעסוק בשמש.

אני עובד בחברה בשם "גלקסיה" בארצות הברית, ושם אני אחראי על השמש ועל התצפיות עליה.

כבר מגיל קטן רציתי ללכת לחלל, אך לצערי לא יצא לי עד היום. אבל לפחות אני נמצא כמעט בחלל, ואני מרגיש טוב בעבודה שלי.

אני עובד שם רק שנתיים, וכבר התקבלתי למנהל.

אני עובד עם בחור בשם ברוק. הוא מנהל יחד איתי את התצפיות.

ברוק הוא איש יחסית גבוה, בערך 1.80 מטר. הוא גדול ממני בשנה, בן 23.

יש לו שיער קצוץ חום, ומשקפיים. אני אומר לו לשים עדשות, אבל הוא טוען שזה לא מכובד, ושזה מגרד.

טוב, אני לא אציק לו...

"מה אתה עושה?" ברוק שאל.

"סתם, יש לנו עבודה מעניינת, למה שלא נכתוב עליה, לא כך? לך תדע מתי השמש תתפוצץ או משהו כזה..." עניתי.

"טוב, לא חשוב. אתה בא? צריך לסגור."

"טוב, אני בא. חכה שנייה."

הגיעה יום חדש, ואני הולך לעבודה כהרגלי.

אבל היום היה משהו מוזר, אבל עדיין לא הבנו מה בדיוק קורא.

"קיבלנו מייל מרוסיה," ברוק אומר. "הם אומרים שיש עליה קיצונית מאוד בטמפרטורות ושמתחיל להיות שם ממש חם."

"מהר, תפתח את הלוויין של כדור הארץ" עניתי.

ברוק פתח את הלוויין, וגילינו משהו מאוד מוזר.

הזווית של כדור הארץ קטנה מ-23.5 מעלות ל-20.3 מעלות.

דבר זה גורם לכל החצי הצפוני של כדור הארץ להתחממות משמעותית, ולחצי כדור הדרומי התקררות משמעותית.

"מדוע זה קרה?" ברוק שאל.

"אין לי מושג," עניתי, "תנסה לפתוח את תמונת המצב של האסטרואידים סביבנו. אולי אחד פגע בנו בלילה, למרות שאני בספק."

"לא, אין שום דבר. כל האסטרואידים בדיוק במקומם כמו אתמול בערב."

אז מה זה יכול להיות? אין לנו מושג.

"קיבלנו מייל גם מהודו, שאומרים שיש התקררות קיצונית. בדיוק ההיפך מרוסיה." ברוק אמר.

"תתקשר שנייה ליפן, אני רוצה לדעת מה קורה עם הגייזר." אמרתי.

כעבור כמה שעות, קיבלנו מהם דו"ח מצב:

2.4.10

"לא היה שינוי קיצוני בגייזר.

אך, המים קיבלו גוון משונה של צבע.

האזור נעשה קר יותר, כנראה מהתוצאה של שינוי הזווית של כדור הארץ.

אני מציע שתבואו לעשות ביקור של נציג משלכם, כדי לבחון את המצב.

אני מציע גם לבדוק את שאר הכוכבים, כדי לראות אם יש שינוי גם בהם.

קוזוקי,

אחראי החלל ביפן"

"ברוק וג'קי, מזל טוב. נבחרתם לטוס ליפן. תארזו עד מחר את החפצים, אני מארגן לכם טיסה." אמר המנהל שלי ושל ברוק.

אז כנראה שאנחנו יוצאים ליפן, למרות שהייתי שם כבר כמה פעמים.

למחרת הלכנו לשדה התעופה.

זו הייתה הכניסה למטוס הכי גרועה שהייתה לי בחיים!

ברוק הזה לא נראה לי יודע מה זה דיילת.

על כל דבר קטן, הוא נתקע שעות.

אבל אי אפשר להאשים אותו, הוא לא טס אף פעם...

למרות זאת, זו לא סיבה לעקב את הטיסה בשעה!

אתם מבינים שעברנו על כל מדף ומדף בדיוטי פרי?

בכל אופן, אני לא טס איתו יותר בחיים.

אחרי שנחתנו, לא הייה לנו זמן לנוח, וכבר מונית באה לאסוף אותנו למשרדים של "גלקסיה" ביפן.

הגענו למשרדים, ושם חיכה לנו קוזוקי.

הוא היה נמוך קומה, עם משקפיים שחורות גדולות.

היה לו שיער שחור שמגיע עד הכתפיים, וקצת קמטים בלחיים.

הוא לבש חליפה סגולה, ומכנסיים שחורים. קצת מבוגר, אבל איש מקסים.

המשרדים ביפן היו שונים.

הם היו הרבה יותר קטנים מהמשרדים של ארצות הברית, אבל אהבתי אותם.

כשהגענו, הלכנו לגייזר.

הדרך הייתה מדהימה!

כל כך הרבה עצים יפים, ופרחים. אני אוהב את הטבע!

אבל קוזוקי לא זז.

הוא נוסע יותר לאט מצב.

אני נשבע לכם, שראיתי צב עוקף אותנו וצועק לנו: מי נתם לכם רישיון?!

וכשהגענו לגייזר, באמת היה שם משהו מוזר.

הוא היה יותר חשוך ממקודם, והמים שלו השתנו. הם הפכו לצבע ירקרק כזה, ונראו מלוכלכים.

ידענו שזה לא יכול להיות זבל של אנשים, מכיוון ששומרים על הבור חמש עשרה אנשי אף-בי-איי (משטר הטרור של ארה"ב).

לקחנו דגימה מהמים במבחנה סטרילית (נקייה מחיידקים), והלכנו למעבדה.

במעבדה גילינו כל מיני תרכובות שונות של חומרים, חוץ ממים.

גילינו תרכובת של הליום ומימן, אשר לא אמורים להיות במים.

ועכשיו נזכרתי במשהו שהמורה שלי לגיאוגרפיה אמרה כשהייתי בכיתה ח':

"קרינת השמש, בעוצמה מסוימת, יכולה לגרום לשינויי של תרכובת החומרים ולגרום להם להכיל תרכובת של חומרים שונים".

מצאתי! כנראה שווה להקשיב בשיעורים...

"לך מהר ללוח השמש!" צרחתי.

איך לא חשבתי על זה קודם?!

"למה, מה קרה?" ברוק שאל.

"אתה לא זוכר, שכאשר גלי השמש קרובים מידי לחפץ, החפץ משנה את ההרכב המולקולארי שלו ומכיל הרכבים של חומרים שונים?" עניתי.

"נו, ו..."

"כנראה שהשמש פולטת גלים ארוכים מידי שגורמים לשינוי באזורים מסוימים בעולם. ויכול להיות שהשפיעו גם על האדמה, וגרמו לה להסתובב."

פתחנו את הלוח של השמש, ובאמת ראינו שהיה כמה גלים ארוכים יחסית.

ועכשיו לשאלה הגדולה מכולן:

מה קורה שם?

את זה אנחנו עדיין לא יודעים. עדיין.