הגודריק הנבחר

כותב: fsfdsfe
הגולש כתב 15 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 2160

(5) 1 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: אין. - זאנר: מדע-בדיוני - שיפ: ישתנה בהמשך. - פורסם ב: 15.04.2011 - עודכן: 16.04.2011

המלץ!

ID : 1990

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

פרק ראשון/הירושה והמלחמה הראשונה בברקים

"תדאג שזה יגיע לילד." אמר הזקן ונתן לאיש את הקמע.

"למה אתה מתאבד?הורג את עצמך? תוכל להישאר על כדור הארץ."

הזקן נח על מיטתו ליד הים והסתכל על חברו. הוא תפסח אותו בידו הימינית שלו ביד בגרונו של החבר ואמר לו:

"זה לא גורלי. אני חלש מספיק. יהרגו אותי גם ככה הברקים ויקחו את הקמע. תן אותו לילד. הוא הנכד הגודריק היחידי שלי. בבקשה. הוא צריך לדעת את האמת"

"אבל המעכסנים מסוכנים." קטע אותו חברו.

"אבל אתה תפעל בחוכמה כדי שהילד יקבל את זה...נכון?" שאל הזקן ולקח את הסכין ובצרחה אחת של לא! מהחבר שלו הוא תקע את הסכין בלב ועצם את עינו. חברו בכה. ידו השמאלית הוציאה את הקמע.

"אני אדאג שהילד יקבל את זה." אמר האיש.

שוקו, ילד רגיש בביתו, הלך עם משפחתו להלוויתו של סבו. הוא אהב את סבו הרבה יותר מאימו ואביו אפילו. הם שיחקו יום-יום בחצר, והילד כול הזמן הסתכל על קמע-המזל שלו בצבע הנחושת והזהב המצופה מסביבו. כול פעם שהסבא ראה שהילד מסתכל על הקמע המזל שלו הוא רק צחק בקול גדול ואיכשהו נעלם וחזר לכמה שניות-כנראה אשלייה אופטית. הילד הרגיש אבל שמשהו מוזר יקרה היום בהלוויה. אולי, הוא ירוויח כסף רב מהירושה שסבו יתן לו. אולי, ירוויח בחורה במפגש-מי יודע. הילד הוא יותר נכון נער, בן 14, שלא הייתה לו אפילו לא חברה אחת בחייו. אולי יכיר מהמפגש. לא-הוא לא האמין.

הם יצאו אל בניין מוזנח שנכנסו אל חדר משרדי אל האיש המסחרי. הוא ישב לו והקליד משהו במחשב הנייד השחור שלו ובשולחן הזכוכית שלו ושלושה כיסאות מרופדים ניצבו להם. זה כול מה שהיה בחדר. האיש הסתכל שהם הגיעו ואמר:

"ברוכים הבאים ברוכים הבאים. בוא נראה מה קיבלתם במחשב. שם?"

ואז הוא ראה את הילד. הוא סגר את המחשב בטריקה והסתכל אל הילד.

"קח.זה החפץ שביקש סבך במיוחד למסור לך." והוא מסר אליו את הקמע של החתיכה מנחושת שמצופה מסביבה זהב. ההורים חשבו שהאיש פדופיל אז ניסו להחזיר לו את הקמע בניסיון לומר לא תודה אבל הילד לקח אותה במהירות לעצמו ובחן אותה ושם אותה עליו.

"זה באמת שייך לסבא." אמר שוקו. "אני לא מאמין שהוא נתן לי את הדבר המעפן הזה כמתנה! אין שום כסף מיוחד עבורנו או משהו? רק זה!!?"

"תשמע...אממ...לא." אמר האיש המסחרי וקם וניסה להוציא את ההורים ואת הילד בכוח ובנימוס.

"אני עסוק...אני עסוק..."