תצאי איתי, אוואנס (פיקצר)

״שנה חדשה.״ חייך ג׳יימס כאשר הוא וחברו הטוב סיריוס עלו על רכבת האקספרס.

״כן, השנה השביעית זה עניין רציני.״ הסכים סיריוס בעודו בוחן כיצד בנות השכבה שלהם השתנו במהלך החופש. 

״השנה לילי תצא איתי.״ אמר ג׳יימס.

״אחי, זה שאתה מדריך ראשי, וכך גם לילי, זה לא אומר שהיא סוף כל סוף תיפול לרגלייך.״ צחק סיריוס.

״תשתוק, רך כף. אני יודע שזה יקרה.״ אמר ג׳יימס ונכנס לאחד התאים הפנויים. ״אני מוכן להתערב איתך על עשר אוניות שזה לא יקרה.״ צחק סיריוס

והתיישב על המושב מול ג׳יימס.

״שלום, ח׳ברה.״ לפתע רמוס פתח את דלת התא. ״שלום, ירחוני. איך עבר החופש?״ שאל ג׳יימס.

״היה די טוב, קרניים. מה איתכם?״ שאל רמוס והתיישב ליד סיריוס.

״היה משעמם.״ אמר סיריוס והתרווח על המושב. ״טוב לחזור להוגוורטס, איפה שכל החתיכות.״ הוסיף סיריוס לאחר רגע. השלושה צחקו.

״שלום חברים.״ פיטר נכנס לתא. 

״מה נשמע, זנב תולע?״ שאל ג׳יימס. ״הכל בסדר, מה איתך, קרניים?״ שאל פיטר והתיישב ליד ג׳יימס.

״הוא בקושי התחיל את השנה והוא כבר מפנטז על לילי.״ צחק סיריוס והחניק פיהוק. הוא הניח את ידיו מאחורי ראשו ועצם את עיניו.

״סיריוס, אתה לא פנטזת על החתיכות לפני רגע?״ צחק ג׳יימס.

״אני פנטזתי עליהן מהשנה הראשונה.״ צחק סיריוס, עדיין בעיניים עצומות.

החבורה הצטרפה לצחוק. 

״פוטר!״ לפתע נשמעה קריאה זועמת מפתח התא. כולם- כולל סיריוס- הפנו את מבטיהם אל דלת התא.

״אוואנס! איך עבר החופש?״ חייך ג׳יימס כשראה את לילי עומדת שם ומביטה בו.

״זה לא עניינך, פוטר. אני יכולה להבין מה אתה עושה פה?!״ שאלה לילי בכעס.

״דומני שאני מדבר עם החברים שלי, אוואנס.״ צחק ג׳יימס.

״אידיוט. אתה אמור להיות עכשיו בקרון המדריכים.״ אמרה לילי בעצבנות.

נראה היה שג׳יימס רק עכשיו נזכר שיש קרון מדריכים.

״אני לא מבינה למה דווקא אתה המדריך הראשי.״ מלמלה לילי.

״כי אני מושלם.״ צחק ג׳יימס.

לילי גלגלה את עינייה. ״אתה רחוק מזה.״ היא אמרה בזעף. 

״עם זה אני לא מתווכח!״ צחק סיריוס.

״פוטר, לקרון המדריכים.״ אמרה לילי ויצאה מהתא.

״חכי לי, אוואנס!״ קרא ג׳יימס ומיהר להשיג את לילי.

״סוף סוף, קצת שקט.״ פיהק סיריוס ועצם את עיניו בחזרה.

״דווקא מכל האנשים, איתך אני אצטרך לבלות במשך השנה?!״ רטנה לילי כשג׳יימס הופיע לידה.

״אני לא כזה נורא.״ חייך ג׳יימס.

״הו, דווקא כן.״ אמרה לילי.

״תני לי שלוש סיבות.״ חייך ג׳יימס.

״ובכן, אתה אגואיסט, אתה שוויצר.״ אמרה לילי. ״זה רק שתיים, אוואנס.״ אמר ג׳יימס. ״כן, אני יודעת לעשות חשבון, פוטר.״ אמרה לילי.

״נו, מה עם הסיבה השלישית?״ חייך ג׳יימס. לילי הרהרה לכמה רגעים.

״אתה...״ התחילה לילי.

״אני..?״ שאל ג׳יימס.

״אני לא מוצאת עוד סיבה, אבל זה לא אומר שאתה לא נוראי.״ אמרה לילי בזעף. ״הו, זה דווקא כן אומר.״ חייך ג׳יימס. הוא היה מאושר מכך שלילי לא מוצאת

את הסיבה השלישית.

״לא, אתה נוראי וזהו זה.״ אמרה לילי.

״אוקי, אם עד ליל כל הקדושים את לא מוצאת סיבה שלישית, את חייבת לצאת איתי לדייט.״ חייך ג׳יימס.

״אוי, לא שוב...״ נאנחה לילי. כבר שלוש שנים שג׳יימס מציק לה.

״לא.״ אמרה לילי.

״ממה את מפחדת, אוואנס? אם את כל כך בטוחה שאני נוראי, בטח תמצאי את הסיבה השלישית עד אז, לא?״ חייך ג׳יימס.

״לא.״ חזרה לילי.

״קדימה, אוואנס. תוכיחי שאת באמת גריפינדואית.״ חייך ג׳יימס בערמומיות.

לילי נאנחה. ״טוב, בסדר, פוטר. עד ליל כל הקדושים. אני בטוח אמצא את הסיבה השלישית.״ אמרה לילי.

״אני בטוח שאת לא. כבר אמרתי שאני מושלם.״ חייך ג׳יימס. לילי גלגלה את עינייה ופתחה את דלת התא של קרון המדריכים.

במשך כל הנסיעה ג׳יימס הביט בלילי, וזו התעלמה בכך שדיברה עם המדריכה הראשית מרייבנקלו.

הימים עברו והפכו לשבועות. עד מהרה, ליל כל הקדושים עמד בפתח ולילי עדיין לא הצליחה למצוא את הסיבה השלישית. וזה לא שהיא לא חשבה על זה,

להפך. היא חשבה על זה הרבה, מסרבת להאמין שהיא תצטרך לצאת עם ג׳יימס פוטר.

״שלום, אוואנס.״ חייך ג׳יימס כשראה אותה בחדר המועדון של גריפינדור.

״פוטר.״ אמרה לילי, נמנעת מלהביט לו בעיניים.

״תהיתי לעצמי... בכל זאת, מחר ליל כל הקדושים...״ חייך ג׳יימס בערמומיות.

לילי שתקה. ג׳יימס נהנה לראות אותה מסמיקה.

״אז אני מבין שעדיין לא מצאת את הסיבה השלישית.״ חייך ג׳יימס. ״זה לא הוגן. אני לא יוצאת איתך לדייט, פוטר.״ אמרה לילי בזעף.

״הו, אל תהיי כזאת, אוואנס. את יודעת שלא מצאת את הסיבה השלישית כי את מתה לדייט איתי.״ חייך ג׳יימס.

״ממש לא.״ אמרה לילי.

״את עדיין חייבת, הבטחת.״ חייך ג׳יימס.

״אני יודעת, פוטר. ואני לא מאמינה שעשיתי את זה.״ נאנחה לילי.

״בסדר, אז אם עד מחר, ואני מתכוון בבוקר, אוואנס, אם את לא מוצאת את הסיבה השלישית, את תצאי איתי לדייט ביציאה הקרובה להוגסמיד.״ חייך ג׳יימס.

״היציאה הקרובה בסוף השבוע הזה!״ קראה לילי. ״כן, אני יודע.״ חייך ג׳יימס.

לילי לא האמינה שזה באמת קורה. היא לא האמינה שכל כך קשה לה למצוא סיבה אחת נוספת מדוע ג׳יימס נוראי.

היא לא מצאה את הסיבה הנוספת עד בוקר המחרת, וכפי שהבטיחה, היה לה דייט עם ג׳יימס פוטר.

״אני לא מאמינה שזה קורה.״ מלמלה לילי במרמור בבוקר היציאה להוגסמיד.

ג׳יימס אמר לה לפגוש אותו בכניסה לאולם הגדול. לילי התלבשה יפה, אפילו בשביל הדייט עם ג׳יימס.

״את יפה היום, אוואנס. יפה במיוחד.״ חייך ג׳יימס כשראה אותה.

״תשתוק, פוטר. בוא נצא כבר ונגמור עם זה.״ אמרה לילי בזעף. ג׳יימס חייך.

ג׳יימס הוביל אותה לפונדק שלושת המטאטאים. הם ישבו בתא פרטי.

״נו, אוואנס, נהנת כבר מהחברה שלי?״ שאל ג׳יימס בערמומיות. לילי רצתה להגיד לא, אבל חינכו אותה לא לשקר. ג׳יימס הצחיק אותה במשך כל זמן הבילוי

שלהם, גם אם לא רצתה להודות בכך. והוא הקסים את לילי בג׳נטלמניות שלו. היא מעולם לא ראתה אותו כל כך מתורבת.

״אני לא אשקר, פוטר. היה די כיף.״ אמרה לילי, מתחרטת על דבריה בשנייה שאמרה אותם.

ג׳יימס היה מופתע. נכון, הוא ראה שהיא צוחקת מהבדיחות שלו, אבל הוא לא חשב שהיא באמת תודה בכך.

״טוב, את לא יודעת כמה שמח זה עשה אותי.״ חייך ג׳יימס.

לילי גלגלה עיניים.

הם יצאו מהפונדק וגילו שירד שלג בזמן שהיו בפנים.

״קר לך, אוואנס?״ שאל ג׳יימס כשראה שלילי רועדת.

״כן, קצת.״ מלמלה לילי, מתחרטת על כך שלא לבשה משהו יותר חם.

ג׳יימס עטף את לילי בזרועו, מהוסס מהמעשה. הוא הופתע מכך שלילי לא הודפת אותו, בטענה שעדיף הקור ממנו.

הם הלכו לאיטם בדרך חזרה להוגוורטס.

״את באמת נהנת היום, אוואנס?״ שאל ג׳יימס.

״כן. הופתעתי מכך שאתה היית ג׳נטלמן.״ מלמלה לילי. 

״ו... את היית יוצאת איתי פעם נוספת?״ שאל ג׳יימס בחשש. לילי הרהרה לכמה רגעים, לא מאמינה שהתשובה שלה יותר חיובית משלילית.

״כן.״ אמרה לילי. ג׳יימס הפסיק ללכת בשנייה ששמע אותה אומרת את זה.

״את רצינית, אוואנס?!״ שאל ג׳יימס בהתרגשות, מביט ללילי בעיניים.

״היו פעמים שלא הייתי רצינית, פוטר?״ שאלה לילי. ג׳יימס הרהר לרגע, והבין שלילי אף פעם לא מתלוצצת במה שהיא אומרת. היא תמיד הייתה כנה ואמיתית.

״וואו... זה...״ מלמל ג׳יימס. הוא הביט בלילי, בעיניי השקד הירוקות שלה, בשיער האדום החלק שלה...

מהוסס, הוא תפס את סנטרה בעדינות וקירב את פרצופה אל שלו. הוא נשק לה קלות על השפתיים.

 לילי הייתה המומה, ג׳יימס ראה זאת- עינייה של לילי היו פעורות לרווחה וסומק עז צבע את לחייה. מה שהוא לא הבין, זה למה היא לא מתנתקת ממנו בכעס. 

באופן שהפתיע גם את ג׳יימס וגם את לילי עצמה, היא עטפה את צווארו של ג׳יימס בשתי זרועותיה. ג׳יימס הביט בה, לא מתנתק מהשפתיים שכל כך חשק בהן במשך שלוש השנים האחרונות.

לילי עצמה את עינייה, נותנת לג׳יימס להמשיך לנשק אותה.

הם עמדו שם במשך כמה דקות ארוכות, מתנשקים בלהט, לא שמים לב לסביבה, מתעלמים מכל העולם.

זה היה רק הם, לבד.

וכך נוצר זוג חדש בהוגוורטס.

כולנו יודעים מה קורה בהמשך.

סיריוס- שצחק על ג׳יימס, והתערב איתו על עשר אוניות, לא פחות, הפסיד את אותן אוניות והיה השושבין של ג׳יימס בחתונה שלו ושל לילי.