שושן צחור

אולי הם לא יכולים לקרוא את זה, ובטח שלא להבין את זה בכלל, אבל מזל טוב לוויליאם וקייט, הנסיך והנסיכה החדשים באנגליה (טוב אולי רק קייט) !!!
הם היו כאלה מתוקים כשהם התנשקו במרפסת מול 2 מיליארד צופים... @.@

"ביוטי, חיפשתי אותך." אמר אינקאי בטון מאשים וכועס.
ביוטי הסמיקה, ואז תפסה אומץ. היא נישקה בגלוי את לחיו של ניק (הוא הסמיק עד שורשי שערותיו) , והיא הלכה ונעמדה אל מול אינקאי.
"אתה חיפשת אותי רק מתוך התחייבות. אתה לא באמת רוצה לחפש אותי. אתה מת ללכת לאיזה בת אחרת, אתה לא סובל אותי. אתה לא מתייחס אליי, לא מדבר איתי, רק אומר לי בוקר טוב ולילה טוב."
אינקאי מצמץ.
"אתה מגעיל אליי, ופעם אחת אפילו עשית לי רגל!"
"טוב, זה לא נכון," התעשת אינקאי והביט לעיניה של ביוטי בכעס. "את סתם שקרנית! אני לא שמתי לך אפילו את קצה הבוהן שלי!!!"
"לא מעניין אותי מה שמת לי ומה לא שמת לי! זה אפילו לא קשור! אנ ירק מדגישה עד כמה אתה גועלי כלפי כבר חצי שנה תמימה! בחודש הראשון שלנו ביחד התנהגת כמו מלאך, טהור ממש - חיכית לי במועדון בערב, נישקת אותי אלף פעם בחמש דקות, ואז אחרי חודש הכל השתנה! כבר חצי שנה שאני מחכה לדבר על זה, אדון אינקאי סולידר! ואתה, מפלצת דו פרצופית שכמוך, אפילו לא מסתכל עליי! אז שלום ולא להתראות!!!" היא קראה, ונראתה מטורפת לגמרי.
אינקאי בער באדום ובכעס. "את זורקת אותי." הוא הצהיר, לא שאל. הוא נראה על סף קטסטרופה.
"כן, אם אתה צריך מילון כדי להבין את זה, יש לי בתיק!" היא צרחה.
הוא הסתכל עלייה בזלזול, ואמר, "את תראי שתחזרי אליי אל ארבע מניק שלך."
הוא ירק לרגלייה והלך במהירות לעבר הטירה.
ביוטי התנשמה. היא צרחה, "אני אחזור אלייך כשהגיהנום יקפא, כלב!" וירקה אחריו כמוהו.
"מטומטם," היא נהמה ובטעה באבן לכיוון האגם.
במשך כל העימות הזה ניק עמד וראשו התנדנד מצד לצד כמו פינג - פונג; פעם לביוטי ופעם לאינקאי. הוא לא ידע מה לעשות, להפריד או לתת לעימות להתנהל כסדרו.
אחרי חמש דקות של שתיקה טעונה ביוטי צנחה על הדשא.
"ביוטי," קרא ניק ורץ לעברה. היא שכבה על הארץ ובכתה. הוא לא הבין; לפני כחמש דקות הוא הרגיש גן - עדן, כעת הוא בגיהנום.
"ביוטי?" הוא שאל בהיסוס, מודע למצב הנפשי שפרידה כזאת יכולה להביא.
היא לא ענתה. רק המשיכה לבכות כמו מטורפת.
"אין לי מושג אפילו למה אני בוכה," היא אמרה בעודה מוחה דמעותייה. "הרי אני לא אוהבת את אינקאי... אדרבא, אני שונאת אותו..."
"זה קשה," אמר ניק בהבנה. לא פעם ולא פעמיים הוא חווה דברים כאלה, שכן הוא יצא עם חצי מבנות גריפנדור מהשנה הרביעית ומעלה. "אני יודע. אולי לבנות זה יותר קשה, אני לא יודע, אבל זה לא קל. גם אם את כבר לא אוהבת את המישהו הזה."
"אתה מישהו מיוחד, ניק," היא אמרה, וחיבקה אותו חיבוק מוחץ שגרם לו לשמוח.
זמן מה - שנדמה כנצח  - הם ישבו חבוקים על פיסת הדשא מול האגם.
לפתע ניק חש דחף בלתי נשלט לנשק את ביוטי. הוא חפן את ראשה בידיו, והביט לעיניה הכחולות.
כעת היה הכחול כל כך מהמם, שכן הדמעות עשו את הצבע הנדיר למבריק ונוצץ ושיווה לו מראה של יהלום.
הוא קירב את שפתיו בעדינות אל שפתיה ונישק אותה כמו שמעולם לא נישק אף אחת בעולם.

עד חמש תגובות אין פרק הבא!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא