העולם

העולם

רצתי במורד הרחוב, מנסה לברוח. מנסה לברוח מהעולם. העולם כולו אכזר, עולמות שונים בכול ארץ,תרבויות  שונות ודתות שונות. למה כול השוני? מה הבעיה להיות עולם אחד מאוחד, עולם של שלום. לכול מקום שלא תלך תחייה בפחד. ההורים לא נותנים לך לצאת מהבית בלי ליווי כי אנחנו גרים על הגבול, למה צריך גבול? הוא רק יוצר מלחמות...

לברוח מהכול, לרוץ עד שנגיעה למקום בטוח, מקום מושלם בו שורר שלום. מקום בו הערבים והיהודים יכולים לחיות ביחד, מקום בלי אזעקות. אני רצה ברחוב הנפילים, קרוי על שמם של הנופלים בפיגועים או במבצעים, רחוב שמח לעומת שמו העצוב...

שלוות הציפורים איננה מגיע, אני נחה תחת עץ, כבר לא יכולה לברוח. לכול  מקום שלא תלך הכול יהיה אותו דבר, אותם גלים בים, אותה שמש, אותם בתים, אותו דבר.

----

הוא עקב אחריה כול השנים, ריגל. הוא לא מסוגל לעזוב אותה, כמה שלא תברח היא תמיד תחזור למקום התחלתה. הוא זה שגרם למפולת הסלעים להתגלגל, הוא זה שהתחיל את המלחמות והגבולות.

העולם. פעם הוא היה שלוו, בלי מלחמות האריות, אילו שחייבים דם. העולם היה מאוחד, הוא היה כמו עץ, חזק, יציב, יפה, מרהיב אך אט אט התפרק. עלי השלכת נפלו ארצה. השנאה התחילה לגעות בתוך האנשים... הוא היה השלכת הראשונה. הוא זה שהתעצבן ראשון, זה שדחף את השני, זה שהפך את העולם השלוו לעולם שטני.

הוא עקב אחריה, מחקה שתתייאש, שתגדל, שתלמד לאהוב את מה שיצר...

הוא אהב אותה, היא הייתה יצור מושלם, מלאך לשטן. הוא רדף אחריה בלי ידיעת שמישהו מחבל לה בחיפושה, חיפושה אחר השלום. הוא אהב אותה ורצה שתתייאש ותבוא אליו, תבוא אליו עם חיוך, שתשלים עם העולם, עם עידן המלחמות.

----

אתה עזבת אותי לתובת אחרת, לתובת אחת השונאת אותך. אתה שברתה לי את ליבי, ליבי הנרקב. אתה השטן ואני השאול, אנחנו הולכים יחד! ואתה עזבת אותי... הילדה הזאת, זאת שמחפשת חמלה בכול אדם, זאת שמחפשת את הטוב ברעל, זאת שמחפשת שלום במלחמה, גנבה לי אותך... אתה הלכת  לחפש לך את המלאכית, אז אני אחפש את אלוהים. אתה חיפשת את ההפך אני גם, אתה תחזור ולא תמצה דבר, אני אהיה אם האלוהים שלי, ההפך שלי, זה שיאהב אותי.

אתה חושב שזה מצחיק להציק לאנשים, גם אני. אתה חושב שלדחוף אנשים למלחמה זה כיף, גם אני. אז למה? למה עזבת?

אתה חושב שהכול מושלם במלחמות. אתה המצאת חרב אז אני המצאתי את הדם, אתה המצאת רובה אז אני המצאתי תאונות, כול הזמן בתחרות. תפסיק אם התחרות, תתחיל להבין את העובדות, היא לא תאהב אותך בחיים, היא זאת שמחפשת את ההפך ממך, היא מחפשת שלום, מחפשת תקווה.

---

כך נוצר משולש אהבה, בו אחת לא מודעת, אחד מאוהב ואחת נבגדת. הוא המשיך לרדוף אחריה, גם כשהיא התייאשה, התחזה לבן אדם רגיל והציעה לה לצאת. היא המשיכה לחפש את אלוהים ותחושת הכאב על עזיבת השטן עדיין צרובה בבשרה. והיא? היא יצאה איתו ללילה מושלם, עם הבן אדם המושלם, שהפך את העולם מאסון לשלווה...

---

היא עדיין מרגישה את חוסר השלווה, את אי הוודאות, את התקווה לעולם אחר אך עכשיו היא לא רוצה לעזוב, היא רוצה להישאר, עם אהובה ולהתחתן.

---

היא רוצה להתחתן, זה הזמן המושלם " אני השטן" אמרתי לה, והיא צחקה. "באמת, אני רציני" ואכן הוא היה. היא שתרה לו על הפנים ורצה מן המקום ולעולם לא חזרה. הוא רוצה לחזור אל אהובתו הקודמת, השאול, אך היא מצאה לה את אלוהים, והוא נקרא מן העולם, הוא מת, עבר אל הלא נודה.

---

מצאתי את אלוהים ועכשיו הוא חוזר. כמה ארוני... עכשיו כשאלוהים שלי, הוא חוזר. " אתה זה שזרקת אותי זוכר?!" צעקתי עליו והסתובבתי  לאלוהים. הוא לא מושלם כמו שכולם חושבים, הוא רק ההפך ממני.

---

מצאתי את בורא העולם, אלוהים, חי וקיים. הוא הציע לי משקה, הוא הציעה לי שלום ואני הסכמתי. כך יצא שהפכתי לבת אלמוות, אשתו של אלוהים, שלום. כך קוראים לי עכשיו, קוראים לי שלום. המלחמות נגמרו כששברתי את ליבו של השטן, הוא מת כי אין לא מאס יותר פה והשאול? גם היא לא קיימת יותר, היא התנדפה ברוח כאשר אהבת הראשונה ויוצרה נעלם. שלום, זה מה ששורר עכשיו.

אני אשמח לתגובות...