ניסים יש רק באגדות

אחרי חיפושים רבים הצליח נואל למצוא את הרכבת ועלה על הקרון. נואל קינא בכל הילדים האחרים, הם ניפרדו מהוריהם וכל כך שמחו, ונואל? בלי משפחה ובכלל לא הכיר את העולם שהוא בא לכיוונו.

"ביי" אמר ילד קטן שכנראה זאת שנתו הראשונה גם כן, שערו היה פרוע, הוא היה די נמוך והיו לו משקפיים עגולות. נואל ראה אותו מהקרון, ולפי השיחה עם הוריו קראו לילד אלבוס פוטר, ונואל קיווה שיום אחד גם לו תהיה משפחה כמו לילד ההוא.

נואל שקע במחשבות, ולא שם לב שאותו הילד שראה קודם לכן ,אלבוס, נכנס לתא...

"אפשר לשבת פה?" שאל, כעבור כמה דקות נואל התעורר ממחשבותיו והחליט לענות,

"אהה כן, ברור" אמר ,מבולבל, הוא לא חשב שמישהו ישב לידו, לפחות לא עכשיו.

הילד התיישב מול נואל ושתק, הוא היה ביישן.

"זאת השנה הראשונה שלך?" שאל נואל את אלבוס.

"כן.." אמר במבוכה. "שמי אלבוס , אלבוס פוטר"

"אני נואל ווד." נואל שתק. הוא חיכה שאלבוס יגיד את דבריו ראשון.

"אז, באיזה בית אתה רוצה להיות?"

"אממ, אין לי מושג." אמר נואל ,מבולבל. 'מאיפה לי מה הבתים? אני לא מכיר פה כלום!'

"אני רוצה להיות בגריפינדור!" ענה אלבוס גאה ."כמו אבי".

כעבור כמה זמן כשאלבוס הבין שלנואל אין מושג על מה הוא מדבר, והתחיל לספר לו על כל מה ששמע על הוגוורטס.

"היי אלבוס, אנחנו עומדים להגיע" אמר מישהו שנראה די דומה לאלבוס.

"זה אחי הגדול, ג'יימס  פוטר.לפעמים הוא ממש פוץ." אמר אלבוס והתחיל להתכונן, נואל

הפרק הקודם		הפרק הבא