קטניס היא אדם של מעשים, לא של מילים.
היא תלחם, תמרוד, תפעל ותעשה הכל, בצורה מעוררת השראה וסוחפת. אולם ברגע שבו תדרש לנאום מול אנשים, לדבר איתם וליצור קשר שעולה על שיחה סתמית, אין לה סיכוי, היא תמוטט את כל התדמית שלה.
פיטה יודע את זה.
בשונה ממנה, פיטה הוא אדם של מילים, לא של מעשים. הוא אינו מסוגל למרוד, להילחם על האידיאלים שלו בצורה כה תמימה ונלהבת. אז הוא מותיר לקטניס את המעשים, ומדבר.
הוא מחפה עליה בראיונות, כאשר המצלמות כ"כ קרובות וגלוי וברור כמה שהיא מפחדת מהן, הוא מציל אותה בעזרת ראיון מושלם, מלא בפרטי מידע
הוא מתחבר עם הקרייריסטים ומנסה לשמור על קטניס בעזרת מילים, מילים חמקמקות, להרחיק אותם ממנה ואיכשהו, לגרום להם להאמין למילותיו.
הוא ממציא עוד מילים, רעיונות, שהופכים לשקרים שסוחפים את כל הצופים מהקפיטול, מעניקים לקטניס סיכוי לשרוד. ופיטה שמח, כי אולי בסופו של דבר, המילים שלו אכן יצילו אותה.
אבל הוא מקווה, וממשיך לקוות עד הסוף, שאולי המילים שלו הן לא שקרים, שאולי קטניס תתאהב בו באמת.
הוא יודע למה היא אוהבת את גייל, גם גייל הוא איש של מעשים, חייהם הקשים אילצו אותם להפוך לכאלה. גם היימטיץ' הוא איש של מעשים, ניתן לראות את זה לפי ההבנה המדהימה ששוררת בינו לבין קטניס, כיצד היא מצליחה לקבל עוד ועוד מצנחים כסופים אל הזירה, היימטיץ' מעריך מעשים, לא מילים. הוא בחר בקטניס, לא בפיטה.
פיטה היה רוצה להיות איש של מעשים, רק קצת. להיות מסוגל לשרוד בכוחות עצמו זמן רב, להילחם, לעורר השראה בכולם לא רק בשל מה שהוא אומר, אלא בשל מה שהוא עושה.
אבל הוא לא יכול, זה התחום של קטניס. אז הוא נותן לה לשמור עליו, ושומר עליה עם המילים שלו.
ניגודים משלימים.
|