היום הראשון שלו בהוגוורטס

רועד קלות מהתרגשות, הוא עלה על רכבת האקספרס.
הוא תר בעיניו את ג'יימס, וניגש אליו.
"ג - ג'יימס?" אלבוס גמגם לעבר ג'יימס.
"מה?" שאל ג'יימס.
"אתה יכול לשבת איתי באותו תא?" שאל אלבוס בתחנונים. "אני... אין לי חברים פה. אני לא מכיר אף אחד. ואני לא רוצה לשבת לבד."
"בסדר." חייך ג'יימס. "אבל אני אכיר לך אח של חבר שלי, טוב? יכול להיות שתסדרו ביחד, אולי אפילו תהיו חברים."
הם התחילו ללכת במסדרון.
"באיזה שנה הוא?" שאל אלבוס.
"ראשונה." אמר ג'יימס בקצרה. "יופי, מצאתי אותו."
אלבוס בהה בשני הנערים שניצבו מולם פתאום. הם בכלל לא דמו לאחים.
הנער הגדול יותר, היה נמוך ושמנמן, בעל שיער חום סמיך וגלי.
אחיו היה גבוה, רזה, ובעל שיער בלונדיני וכהה.
"היי." אמר הנער הצעיר יותר, והושיט לאלבוס את ידו בנימוס. "אני טוני, טוני וורבק."
"אלבוס." מלמל אלבוס, ולחץ את ידו של טוני.
"אלבוס, תכיר, זה ג'ייק." אמר ג'יימס בשמחה, והחווה בידו לעבר אחיו של טוני.
"שלום." אמר אלבוס.
"היי." ג'ייק חייך אל אלבוס. היה ברור ששני האחים לבית וורבק מנומסים למדי.
"בואו נלך לחפש תא." אמר טוני. הוא אחז בידו של אלבוס, והם הלכו לחפש תא.
"אולי לפה?" אלבוס הצביע על תא ריק.
"רעיון טוב." אמר טוני בהסכמה.
הרביעייה נכנסה לתא הגדול למדי.
"די מרווח פה יחסית לתאים האחרים." אמר ג'ייק, ואז פנה אל ג'יימס. "כלומר, זוכר את התא שישבנו בו בשנה שעברה?"
"כן." ג'יימס אמר בגעגועים. "לא היה מקום לכולם."
"כמה הייתם?" שאל אלבוס.
"חמישה." מלמל ג'יימס.
"אבל היו איתנו גם הרבה מזוודות, וינשופים." אמר ג'ייק לאלבוס ולטוני.
השעות שחלפו דמו לשעה אחת בלבד, כי הרביעייה היתה שקועה בשיחה.
"אני חושב שהגענו." אמר טוני.
"אתה צודק." אמר אלבוס בהתרגשות. הוא גילה שהוא שוב רועד.
הם לקחו את חפציהם ויצאו מהתא.
לבסוף, הם הגיעו לאולם הגדול, נרגשים.
אבל אלבוס היה הנרגש מכולם: לא רק שהוא עומד להתמיין, יש לו שני חברים חדשים.