הוא מוין לסלית'ריןפיקצר

בסוף הוא באמת מויין לסלית`רין. אלבוס סוורוס פוטר חטף את המצנפת מעל ראשו ומעך אותה לידיה של הפרופסור המופתעת, רוקע את רגליו לשולחן המרוחק תחת עיניהם המשתאות של כל יושבי האולם. הלחשושים החלו רגע לאחר שהוא הניח את ישבנו על הכיסא ואלבוס סקר את האולם הרועש בעיניים מרירות. ילד אחד צוהל, בעל רעמת שיער זהה לשלו שישב בקצה המרוחק של האולם – אי שם בצד החמים והמואר, הצד הגריפינדורי – קיבל את המנה העיקרית של הבהייה הקדחנית. ג`יימס, שכנראה הרגיש את העיניים חורכות חורים בגלימותיו, הסתובב להביט בו וחייך חיוך מלא שיניים.

אלבוס צמצם את עיניו לשני חרכים זועמים. "הכל באשמתו," הוא מלמל בכעס "אם הוא לא היה אומר לי שאני אתמיין לשם לא הייתי חושב על זה בכלל... ובאשמת המצנפת המטומטמת הזו גם. `אל תדאג אל, אתה תוכל לבחור באיזה בית להיות` כן, בסדר, זה עבד מעולה, תודה אבא..."

"היי," אמר קול לצידו, אך אלבוס לא הבחין בו. "היי," הקול חזר שוב, וכשאלבוס עדיין לא הסתובב להביט בו בעל הקול הטיח בצידו אגרוף קטן אך מכוון היטב.

"היי!" אלבוס קרא, משפשף את הנקודה בה הילד האחר פגע בו. "מה אתה רוצה?" הוא אמר, מצחו מקומט.

"ואוו, כל כך חברותי..." הילד האחר אמר בקול נוטף ציניות, "זה מה שההורים שלך מלמדים אותך בבית?"

ואז הארי זיהה אותו, סקורפי משהו, או אולי ספטי משהו, דוד רון הצביע עליו ברציף. "לא, אבל –" הנער החיוור קטע את דבריו "אתה הבן של הארי פוטר, נכון?"

אלבוס הנהן חלושות, ידו עדיין משפשפת את המקום בו האגרוף פגע בו. הילד אומנם נראה חיוור וחלשלש אבל הוא הרביץ די חזק.

"אלבוס סוורוס, נכון?" אלבוס המשיך להנהן "איזה מין שם זה בכלל? זה השם הכי ארוך בכל השנה הראשונה! מעניין אם תצליח לומר אותו חמש פעמים מהר בלי להתבלבל," ואז הוא דחף את אלבוס עוד פעם, כאילו מפציר בו לנסות. אלבוס בהה מעט ואז מלמל "אלבוס סוורוס אלבוס סוורוס אלבוס סובולר –"

"אה! ידעתי שלא תצליח!" הילד האחר צהל. אלבוס החליט שהוא לא מחבב אותו במיוחד.

"מה השם שלך?" הוא שאל.

"סקורפיוס מאלפוי," הילד אמר, קולו מוצף גאווה. "מה?" הוא שאל, לאחר כמה רגעים בהם אלבוס לא אמר דבר ורק בהה בו.

"קוראים לך סקורפיוס ואתה צוחק עליי? איך קוראים לך בבית, סקורפי?"

"לא!" סקורפיוס צעק "ושלא תקרא לי ככה יותר אף פעם!"

"מה קרה?" אלבוס שאל, חיוך מתגרה על פניו "סקורפי פורקי הקטן לא אוהב אתה הכינוי החדש שלו? טוב, זאת הבעיה שלו, לא?" והפעם הוא היה מוכן לאגרוף שסקורפיוס כיוון אליו והתחמק בזריזות. "חה חה! הגיע לך!"

"שתוק כבר," אמר סקורפי, מתייצב שוב במושבו. "עכשיו אני מבין למה אבא הזהיר אותי מהפוטרים." הוא אמר בטון מלא חשיבות עצמית, מביט באלבוס מעל אף זקור.

"זה בסדר, גם אבא שלי סיפר לי עלייך," וכשהוא ראה את הבעת הפליאה שהחלה להיווצר על הפנים החיוורות הוא הוסיף "אבל הוא לא אמר שתהיה כזה נמושה." וחייך שוב את החיוך המתגרה שבדרך כלל התנוסס על פניו של אחיו.

סקורפיוס שלח בו מבט מוות ואלבוס רק חייך לרווחה, עיניים ירוקות בוהקות תחת הנרות המרחפים באולם. אולי סלית`רין לא היה כזה נורא אחרי הכל.