סבר-מאוס סנייפ||פיקצר

יצאת מחדר המועדון. אף אחד שם לא מבין מה אני מוצא בה. רק אני יודע.

השיער הארוך הגולש האדמוני שלה, העיניים הירוקות שאפשר לשקוע בהם, את העובדה שהיא לא לועגת לי כמו האחרים, שהיא עדיין

חברה שלי.

אבל, אני בסלית'רין והיא בגריפינדור, שני הבתים שהיריבות ביניהם היא הכי גדולה.

הוי לילי, מתי תהיי שלי?

"היי סבר-מאוס" שמעתי את קולו המתנשא, השחצני והיהיר של ג'יימס פוטר. "איך הלך לך המבחן בשיניו צורה?"

לא עניתי לו, רק הפניתי את גבי והלכתי משם. ידעתי שלא משנה מה אני אגיד הוא ימצא דרך לצחוק עליי.

שמעתי אותו צוחק עם החברים שלו, בטח עלי כמובן.

"סוורוס" שמעתי את הקול הנעים שלה, את הקול הרך והמלטף שאני לעולם לא אשכח איך הוא נשמע.

"כן לילי" עניתי לה. "איך הלך לך במבחן?"

"היה בסדר" היא אמרה. "הצלחתי הכל חוץ מלהפוך את הצפרדע לקומקום תה ורוד. הוא יצא לי ירוק והוא קרקר. אני מקווה שלא יורידו

לי הרבה נקודות עליו. ואיך הלך לך?"

"היה בסדר" אמרתי עובר על המבחן בראש. "אני חושב שקומקום תה שלי קרקר אבל אני לא בטוח אם זה היה הוא או הבטן שלי."

לילי צחקה. אני הייתי נותן כל דבר בעולם כדי לשמוע את הצחוק הזה כל הזמן. חייכתי אליה.

"את באה לאכול?" שאלתי.

"כן" היא אמרה. "ואחר כך נלך לספרייה לעשות את שיעורי הבית בתולדות הקסם."

"מעולה" הסכמתי איתה. ככה יהיה לנו יותר זמן פרטי.

בזמן שאכלנו חשבתי לעצמי מדוע הקונדסאים האלה קראו לי סבר- מאוס, הם עד כדי כך טיפשים? אני הרי לא דומה בכלל לעכבר. אבל

אולי כן?

סיימנו לאכול והתקדמנו לכיוון הספרייה.

"סוו?" שמעתי את קולה של לילי. "כדור הארץ לסוורוס"

"כן לילי" עניתי לה. "סליחה אבל פשוט שקעתי במחשבות על הקונדסאים האלה."

"אל תחשוב עליהם בכלל" כעסה לילי. "הם סתם חבורה של מתנשאים ופוצים ואתה לא צריך בכלל להתייחס למה שהם אומרים לך."

"תודה ליל" אמרתי. היא בהחלט שיפרה לי את ההרגשה.

לאחר שסיימנו את העבודה כל אחד מאיתנו הלך למקום אחר. החלטתי לשים את הדברים שלי בחדר ולצאת החוצה. זה היה יום

מושלם לטיולים.

טיילתי במדשאות של הטירה והגעתי לעץ שלילי תמיד ישבה שם וכתבה דברים.

היא אף פעם לא הרשתה לי לראות מה היא כותבת, היא אמרה שבבוא הזמן היא תראה לי הכל, אבל לפני שזה מושלם היא לא תראה

לאף אחד.

ראיתי אותה יושבת שם, כותבת ואת הקונדסאים המעצבנים.

ג'יימס-נאד-נפוח היה שם וניסה להרשים את לילי עם כישורי תפיסת הסניץ' שלו.

הוא כל פעם נתן לסניץ' להשתחרר טיפה ואז קפץ ותפס אותו, כאילו שזה מרשים מישהו.

"היי הנה סבר-מאוס" שמעתי אותו אומר. "מה דעתכם שנתעלל בו קצת?"

הוא אמר "לויקופס" ואני הייתי תלוי מהאוויר. הוא נדנד אותי מצד לצד ואז כשחשבתי שאף אחד לא יבוא לעזרי שמעתי את הקול שלה.

"תעזוב אותו טיפש אחד" לילי אמרה. "מה הוא עשה לך שאתה צריך להתעלל בו?"

"את האמת" ג'יימס אמר. "עצם קיומו זה כבר משהו." קולות של צחוק נשמעו מסביבי והתחלתי להתעצבן.

"זה שהוא נולד ככה" לילי אמרה. "באופן שמעצבן אותך זה לא אשמתו"

התחלתי להאדים. מסתבר שלא שמעתי את סוף המשפט שלה והיא ממש הכעיסה אותי.

ג'יימס הפיל אותי על הרצפה.

"אני לא צריך עזרה מבוצדמים" אמרתי בכעס.

ראיתי את לילי נדהמת. "אוקי" היא אמרה. "אני לא אעזור לך יותר אף פעם, בשום דבר."

הייתי שבור וכעוס. אף פעם לא העליבו אותי ברמה כזאת שלא חשבתי על מה שאמרתי.

כשהגעתי לחדר המועדון כבר התחלתי להירגע. נזכרתי במה שאמרתי ומיד התחרטתי על זה.

אסור היה לי להגיד לה בוצדמית.

התקלחתי והחלטתי שאני אלך לחדר המועדון שלה ואתנצל בפניה. אם היא לא תרצה לצאת אליי אני אישן שם עד שהיא תבוא.

הגעתי לתמונה של האישה השמנה והיא כמובן לא נתנה לי לעבור.

ישבתי שם כמה שעות ואף אחד לא הגיע. לפתע ראיתי את מרי, חברתה של לילי וביקשתי ממנה לקרוא ללילי החוצה.

"ומה תעשה אם אני לא אקרא לה" היא אמרה לי בטון מקניט.

"אני אשאר לישון פה עד שהיא תצא מחר לארוחת בוקר" אמרתי לה.

היא נכנסה פנימה בלי להגיד לי את תשובתה ולאחר כמה דקות ראיתי את לילי יוצאת מהאישה השמנה.

"לילי" אמרתי בשמחה. "אני כל כך מצטער, לא התכוונתי, פשוט הדם עלה לי לראש ולא שמעתי את סוף המשפט שלך ואני נורא מצטער

בבקה תסלחי לי בבקשה"

נשמתי נשימה עמוקה, מחכה לגורל שלי.

"לא" אמרה לילי. "יצאתי החוצה רק בגלל שמרי אמרה שאם אני לא אצא תישאר לישון בחוץ"

"וזה באמת נכון" קטעתי אותה. "באמת הייתי נשאר אם לא היית יוצאת."

"אבל" היא אמרה. "מצטערת אני לא סולחת. החברים שלי לא מבינים מה אני מוצאת בך. עכשיו גם אני לא מבינה. מצטערת סוו,

להתראות"

היא נכנסה בחזרה לחדר המועדון של גריפינדור.

הרגשתי כאילו אני נופל לתוך תהום ענקית. המילה האחרונה שאמרה, בקולה הנעים הדהדה לי בראש: "להתראות... להתראות...

להתראות... להתראות... להתראות..."

הייתי מאוכזב ועצוב. אנחנו לא נעשה יותר שיעורים ביחד, לא נצחק בחוץ ונבלה את החופשות

ואני, אני אמשיך לאהוב אותה אבל רק מרחוק.

תגובות בבקשה אנשימים ונ.ב מיש צריך בטא אני מוכנה לבטא לו בזול :)