אוקי..
בעקבות הבעיה שהייתה- נמחקו לי שני פיקצרים הנה אחד מהם..
אנשושים!!! בבקשה תגיבו!!! באמת שזה עושה טוב!!!
כשרמוס ראה את הארי בבית של ג'יימס לראשונה-הארי היה בן חודשיים וקצת.קטן מדי לזהות אנשים ופנים, אך מספיק גדול כדי שיוכלו לראות את פניו הזהות לחלוטין לפניו של אביו,אבל עיניו נראו השתקפות של עיניה של לילי. רמוס לא ישכח לעולם שכשנכנס לביתו של חברו הטוב, לבית של הקונדסאי החייכן,הוא ציפה לראות את הבית מלא שמחה,מלא חיוכים. אבל הוא לא ראה זאת.
בשעתיים הללו, שרמוס שהה אצל הפוטרים, הוא הבחין שפניהם של של הזוג הצעיר נראו כל-כך מבוגרים, מותשים, עד שרמוס כמעט ובכה. אך, הוא שם לב שכשהארי הקטן עשה מעשה קונדס, או חייך- הוריו כמראה- חייכו באושר ליצור הקטן, ונראו הזוג הכי מאושר בעולם. עכשיו, שתיים עשרה שנה אחרי,רמוס הבין שאיפשהוא בתוך תוכו, הוא ידע שג'יימס ולילי יראו מבוגרים יותר בעשר שנים, עובדה שהוא לא היה מופתע יותר מדי כשראה את פניהם העצובות, את עיניהם מלאות בשקי-שינה..
כשג'יימס ולילי הודיעו שסיריוס יהיה הסנדק,רמוס לא נעלב.הוא גם לא התפלא, הרי איך הוא- מפלץ שכמותו יוכל להגן על הארי הקטן? אך כשהבטיח לעניו המפצירות של ג'יימס שיעשה כל מה שיכול לעשות כדי להגן על הארי הקטן, הוא לא ידע מה גרם לו להבטיח ולהישבע שבועה קונדסאית ,העובדה שמעולם לא אמר לג'יימס לא, ולעולם לא יגיד.או אולי, זה היה בגלל שנזכר בפניו המחייכות של הארי הקטן, או אולי זה היה הרצון להוכיח לו עצמו, או בעצם לכל העולם, שגם יצורים כמותו יכולים להגן ולשמור על אנשים. לא רק להרוג אותם.ורמוס נשבע לג'יימס, שאם יקרה משהו להורים, רמוס יגן על הארי הקטן בגופו ובנשמתו.
כשרמוס ראה את הארי לאחר שתיים עשרה שנה, ברכבת, הוא רצה לצעוק מאושר, אך גם לצרוח מכאב. רמוס היה מאושר שהארי הקטן מצא חברים, שהארי הקטן ממשיך לחייך.הוא היה מאושר שלמרות צילו של וולדמורט, הארי הקטו הוכיח לכולם שהרשע לא משכיח אהובים, שוולדמורט לא הצליח להשכיח את ג'יימס ולילי, שהרי רק מלראות את הארי הקטן- כולם ידעו שהוא בנם של ג'יימס ולילי פוטר. רמוס היה מאושר מזה. אבל, הוא גם כאב. הוא כאב לראות שג'יימס חברו הטוב לא כאן כדי להגיד להארי הקטן "בן, אני גאה בך..", רמוס כאב שג'יימס לא יכול לראות את בנו מחייך. רמוס כאב ש-לילי, הבן-אדם הכי מבין בעולם לא תוכל להבין את בנה בגיל ההתבגרות.הוא כאב ש-לילי לא תוכל לחבק את בנה היחיד לשלום ,וללחוש לו "אני אוהבת אותך.." ולנופף לו מהתחנה כשהרכבת יוצאת להוגוורטס.
כשהארי הקטן נכנס עם רון וויזלי והרמיוני ג'יינג'ר לתא של רמוס בשנתו השלישית של הארי ללימודים בהוגוורטס,רמוס נזכר בהבטחתו, והבין שכל הסיבות שחשב נכונות.הוא לא יכול להגיד לא לג'יימס, הוא לא יכול שלא להגן על הארי הקטן, והוא חייב להוכיח לעולם שהוא יגן על הארי, כי רק הארי הקטן יוכל לנצח את הלורד וולדמורט.
וזה מה שקרה. רמוס הגן על הארי הקטן, והארי הקטן ניצח את זה-שאין-לנקוב-בשמו. בקרב הגדול על הוגוורטס -רמוס נהרג. אבל רמוס נפל בגבורה, רמוס נפל בידיעה שהשבועה קוימה, והארי הקטן יחיה!
|
|
|
|
|
|
|