מאלף הדרקון

אזהרת המחברת (המתרגמת מצטרפת): אנשיים, שימו לב! הפאנפיק הזה הוא קומדייה רומנטית הומואית עם שיפ הארי-דראקו. אם אתם לא אוהבים את זה, אם זה לא הקטע שלכם, אל תיכנסו הנה! בפרק הראשון עוד אין רמיזות מיניות, אבל בקרוב הדברים יהיו הרבה הרבה יותר!!! אני מקווה שתיהנו גם מהחלק הקומי וגם מהחלק הרומנטי, ואם החלטתם שזה פיק מהסוג שלכם- קדימה! תמשיכו לקרוא!

פרק 1

זמנים נואשים גוררים למעשים נואשים

"עוד חמש דקות.......... רק עוד חמש דקות............" הארי פוטר מלמל זאת לעצמו בניסיון נואש לעבור את הדקות האחרונות של שיעור שיקויים. הוא רצה כבר לצאת מהמרתף הלח וללכת לאכול ארוחת צהריים באולם הגדול. בדיוק כשהארי החל לפנות את השולחן שלו, משתוקק כבר לצאת לחופשי, נכנס תלמיד שנה חמישית מריוונקלו שהוא לא הכיר, צעד לקדמת הכיתה והושיט פתק לפרופסור סנייפ.

סנייפ התבונן קצרות בפתק ואז הודיע: "מר מאלפוי, נראה שאתה משתחרר מוקדם היום. אביך מחכה לדבר איתך". מאלפוי חייך חיוך לעגני שכבר היה סימן ההיכר שלו, אסף את חפציו וצעד דרך קדמת הכיתה אל הדלת. הארי קילל בשקט, מקנא בו במידה מגוחכת על החופש המוקדם שניתן לו ומייחל לרגע בו הוא יוכל לצאת מחור הגיהינום הזה.

מאחר והארי נאלץ לשבת בקדמת הכיתה, כדי שסנייפ יוכל להשגיח עליו כל הזמן, דראקו עבר בדרכו ליד השולחן שלו, הושיט בעדינות את שרביטו ושפך בקבוקון שלם של מיצי מרה של ארמידלו על כל השולחן של הארי.

"מאלפוי!" צעק הארי בתסכול, אבל ללא הועיל. בעודו משלח שנית את אותו חיוך לעגני, הוא החליק דרך דלת הכיתה החוצה.

סנייפ הגיע אל הארי תוך שניה: "חמש נקודות מגריפינדור, פוטר, על בזבוז של מרכיבי שיקוי יקרי ערך".

-"אבל מאלפוי"

-"ועוד חמש נקודות על האשמת תלמיד אחר בחוסר היעילות המסורבל שלך".

הארי גלגל עיניים, רותח מזעם בפנים. סנייפ הסתובב ודיבר אל הכיתה.

"הכיתה משוחררת, מלבד פוטר כמובן, שיישאר כאן עד שינקה כל טיפה של מיץ מרת ארמדילו".

הארי נשך את שפתו כדי למנוע מעצמו לפלוט מבחר עלבונות (שרובם היו חיבור של מה שהארי חשב על סנייפ בצירוף מנה בריאה של עלבונות וקללות שהיו מכוונים אל אמו של סנייפ), תפס מטלית והחל לנקות את הנוזל, בעודו מקבל מבטי סימפתיה מאנשי גריפינדור ומתעלם מהלעג של הסלית'רינים.

"אל תטרחו לחכות לי" הוא אמר לרון והרמיוני "אני פשוט אתפוס אתכם אחר כך, באולם הגדול"

לרון היה מראה מאד כועס והוא מלמל לעצמו משהו שהארי היה די בטוח שגברת וויזלי לא היתה שמחה לשמוע. הרמיוני שלחה להארי מבט מסמפת והובילה את רון לעבר הדלת.

"אז נתראה בארוחת צהריים, הארי" היא אמרה, ורון והיא נעלמו דרך הדלת.

באותו זמן...............

"מה?!?!" דראקו מאלפוי הביט באביו בזעזוע. "אתה לא רציני?"

"בוודאי שאני רציני, דראקו, מדוע שלא אהיה? זה מנהג מקובל מאד במשפחות טהורות דם"

לוציוס ודראקו מאלפוי עמדו בחדרון ליד האולם הגדול, ודראקו זה עתה קיבל מאביו חדשות לא-מאד-משמחות. בלשון המעטה.

"אבא, אני לא יכול להתחתן עם פנסי פרקינסון, ואתה יודע את זה! באמת ציפית שאסכים לנישואים מאורגנים?" דראקו חש סחרחורת קלה, והמילה "פאק" נזרקה שוב ושוב בחלל מוחו.

"אוי, נו באמת, דראקו, עלייך להיות מעשי בנוגע לזה. אני מצפה שתסכים ותכבד את חובתך לשם מאלפוי, והעלמה פרקינסון היא מכשפה צעירה ומקסימה ממשפחה טובה בהחלט. אתם תינשאו מיד לאחר סיום לימודיכם בהוגוורטס". לוציוס נראה כאילו העניין, מבחינתו, סגור.

"אבא, אני לא יכול להתחתן עם פנסי. לגמרי שכחת?!"

לוציוס מאלפוי נאנח. "מה בדיוק שכחתי, דראקו?"

"אממממ, שאני הומו, אולי?!" דראקו לא האמין שהשיחה הזו מתקיימת. כשהוא יצא מהארון לפני ההורים שלו בשנה הקודמת, הוא חשב באמת שאביו הבין.

"באמת דראקו. אם אתה מתכוון ל'התנסות' הקטנה שלך עם הנער ההוא, זאביני, בשנה שעברה, אני ממש לא חושב שזה עושה אותך הומו. פשוט התנסית. זה לא כאילו אתה יוצא עם מישהו בימים אלה, וזו ממש לא סיבה להימנע מהנישואים שארגנו לך."

דראקו פשוט בהה באביו, חסר מילים לראשונה בחייו. חודשים של סקס מלא תשוקה עם "הנער ההוא, זאביני" בקושי נחשבו בעיני אביו, שלא לדבר על המדריך ההוא מרייוונקלו שהיה איתו למשך כמה זמן, והרומן עם שחקן הקווידיץ' בקיץ. הוא נאחז בדבר היחיד שאמר אביו שיכל, אולי, להוציא אותו מהמצב הזה.

"רגע אבא, מה אם הייתי אומר לך שאני כן יוצא עם מישהו כרגע?"

לוציוס מאלפוי התבונן בו בזהירות. "אם היית יוצא עם מישהו בימים אלה, ייתכן שהייתי מוכן יותר לקבל את זה שהנטייה המינית שאתה טוען לה אינה התנסות חולפת, אך למעשה זה אינו העניין כאן משום שאתה לא יוצא עם אף אחד כרגע, דראקו, אתה פשוט מנסה להתחמק מהנישואים האלה, וזה לא-"

"אבל אני באמת יוצא עם מישהו!" קרא דראקו בקול נואש. לוציוס נתן בו מבט זועף על שהתפרץ לדבריו.

"באמת, דראקו? אני מתקשה להאמין לזאת. האם יורשה לי לשאול מדוע לא סיפרת לי על כך?"

דראקו חשב מהר. "כי........ אנחנו שמרנו את זה בסוד"

לוציוס צחק בלעג. "ניסיון נחמד, דראקו, אבל איש לא היה שומר בסוד את העובדה שהוא יוצא עם בן למשפחת מאלפוי. זה כבוד לא קטן".

"כן, טוב, אבל שמרנו את זה בסוד בגללו, לא הייתי בטוח שאני יכול באמת לספר לך עדיין כי הוא כל כך שונה מאיתנו אז נזהרנו מאד.........." דראקו ידע שהוא מברבר, אבל הוא היה נואש באמת. נישואים לפנסי פרקינסון לא היו אפשרות.

"בסדר דראקו. אני לא מאמין לך, אבל אני אשתתף במשחק שלך. נו, מי זה הנער המסתורי הזה שאתה יוצא איתו אך מרגיש מוכרח להסתיר מאביך?" לוציוס הרים גבה מזלזלת לעבר בנו. דראקו חש איך לבו מתחיל לפעום מהר וחזק יותר בחזהו.

"הוא.. זה... אני יוצא עם......" באותו רגע דראקו שמע צעדים מחוץ לדלת. הוא התפלל שאלו צעדים של מישהו שיכול לעזור לו. הוא תפס את האיש בשרוולי גלימתו, מתעלם מקריאת המחאה "היי!" שנפלטה מפיו. דראקו התחלחל כשראה את מי הוא משך בגלימה, אך המשיך בדרכו בכל זאת וקיווה כנגד כל הסיכויים שהוא יוכל לגרום לאביו להאמין לזה.

"אבא, אני רוצה להציג בפנייך את החבר שלי, הארי פוטר".

		הפרק הבא