מאלף הדרקון

אזהרה אזהרה!! זאת קומדיה רומנטית הומואית בשיפ הארי דראקו, והדברים הולכים להתחמם יחסית מהר!! זו ההזדמנות שלכם לצאת מזה בשלום לפני הכל!! אה ואני רק המתרגמת, אגב.....

ועוד שני דברים: 1- תגיבו!!! זה ממש חשוב לי לדעת, אם יש לכם הערות או מחשבות!! אני אוהבת את כל מי שמגיב! :)

                2- הפרק הזה מוקדש רשמית לעדן! עדן המקסימה והמהממת! המשתמש שלה : Raise Your Glass :)

פרק 3

האולם הגדול

אין שום צורך להסביר שכשהארי הגיע לשולחן גריפינדור, יד ביד עם דראקו מאלפוי ועם לוציוס מאלפוי בעל מבט רצחני בעיניים מאחוריהם, כל הפטפוטים הרגילים השתתקו, וכל ראש בשולחן גריפינדור הסתובב לכיוונם. הרמיוני, רון ושאר הגריפינדורים התבוננו בשלישייה הזו בחשש.

'אין מצב שזה דבר טוב' הם חשבו. 'אבל אם ככה, למה הארי מחייך כל כך?'

הארי ניצל את השתיקה, שבינתיים התפשטה משולחן גריפינדור גם לכל שאר האולם, חייך באושר ואמר:

"חדשות נפלאות, כולם!! דראקו ואני יכולים סוף סוף לצאת מהארון! טוב, אם לדבר בהגינות, דראקו כבר מחוץ לארון איזה זמן-" וכאן שני המאלפויים עצמו את עיניהם, אחד בבושה ואחד בכעס- "אבל כעת דראקו ואני יכולים לספר לכל העולם שאנחנו ביחד!!!"

איש לא אמר מילה. היה כל כך שקט באולם הגדול, שהיה אפשר לשמוע מחט שנופלת על הרצפה.

הארי, בהיותו די רגיל להיות במרכז העניינים, לא התרגש ופנה לדבר אל רון והרמיוני, בקול חזק וברור.

"אני מצטער שלא סיפרתי לשניכם לפני כן, אבל הקפדנו לשמור את זה בסוד מפני אבא של דראקו. חשבנו שהוא לא יאשר, אבל מסתבר שבעצם יש לנו ממש את ברכתו של לוציוס מאלפוי! זה לא נהדר?"

"בקושי הייתי מגדיר זאת כברכתי, פוטר" ירק לוציוס מאלפוי. ואכן, מהפנים שלו יכולתם להסיק בערך את הדבר הרחוק ביותר מברכתו שעולה על דעתכם. הארי התעלם והמשיך הלאה בלא כל פחד.

"נו באמת, לוציוס, אתה הרי ממש פקדת עלי ועל דראקו להישאר יחד, ולצאת מהארון עכשיו, בארוחת צהריים, היה רעיון שלך- אתה ממש התעקשת שנספר לכולם!" הארי השתדל נואשות לא לפרוץ בצחוק למראה מבעי הזוועה הזהים שעל פרצופי המאלפויים- והוא הרי אפילו לא שיקר בכל מה שהוא אמר.

האולם הגדול כולו התבונן בעיניים פעורות בסצנה המשונה הזו. היורש של מאלפוי, יחד עם הילד-שנשאר-בחיים?! לא יכול להיות. הפרצופים בשולחן גריפינדור השתנו מהר מאד מהלם מוחלט לזוועה מוחלטת. הארי פשוט המשיך לחייך באושר.

הפרצופים של רון והרמיוני, כמובן, נראו מלאי זוועה יותר מכולם. הרמיוני פתחה את פיה לדבר, ובדיוק אז הארי תפס את מבטה, החווה בראשו בעדינות כלפי לוציוס וקרץ. הרמיוני התבוננה היטב בזעם הטהור שעל פניו של לוציוס מאלפוי וחייכה. היא אולי לא לגמרי הבינה למה הארי העמיד פנים שהוא החבר של דראקו, אבל היא הבינה שכל הסיטואציה הזאת מעצבנת את לוציוס מאלפוי מאד, מאד, מאד. וזו היתה מטרה שהיא מאושרת להצטרף אליה.

"אוי הארי, ידעתי! ידעתי שיש לך מאהב! כל ההתגנבויות הסודיות האלה שלך, ההברזות משיעורים, כאילו שרון ואני לא היינו שמים לב." היא בעטה ברון מתחת לשולחן כדי שיאלתר יחד איתה. "במיוחד כל הפעמים האלה שחזרת לחדר המועדון בערב, כולך נשיכות ושריטות, ואמרת לנו שנפלת מהמטאטא- מאלפוי כנראה ממש ממש חייתי כשאתם לבד ביחד!"

דראקו הסמיק מיידית, וכך גם אביו- אבל מכעס מוחלט. הרמיוני חייכה לעצמה בנקמנות. 'קבל את זה, חתיכת ממזר שחצן', היא חשבה. להרמיוני היו סיבות משלה לנקום בלוציוס מאלפוי.

רון נראה מאד, מאד מבולבל. הוא פתח וסגר את פיו מספר פעמים ואז התבונן בהרמיוני. היא הנהנה קלות, וזה הספיק לרון. הוא לא הבין מה לעזאזל קורה כאן, אבל הוא ידע שהרמיוני חכמה ומהירת תפיסה ממנו בהרבה, והוא סמך לחלוטין על החברה שלו. ואם היא התכוונה ללכת עם המשחק הזה, הוא ישחק גם.

ובעונג רב. לרון היו רגשות משלו בקשר למאלפויים, ואלו רגשות די הפוכים מהתיאור "רכים וחמימים".

"אוי, נכון, הרמיוני, הכל באמת הגיוני כשחושבים על זה עכשיו! הארי ומאלפוי, איך יכולתי לפספס את זה?! הארי, חתיכת כלב, כל הפעמים האלה ששמעתי צעקות מהמיטה שלך בלילה, ואתה אמרתי לי שאלו סיוטים! אני ידעתי ששמעתי שם מישהו שצועק את השם שלך!"

וכאן כל הגריפינדורים, יחד עם רוב הרייוונקלואים וההפלפאפים, התפוצצו מצחוק. דראקו ואביו הפכו, אם זה אפשרי בכלל, אדומים אפילו יותר. 'אני כל כך, כל כך אוהב את החברים שלי' חשב לעצמו הארי.

"תודה רון, הרמיוני! ידעתי שאני יכול לסמוך עליכם שתקבלו את היחסים שלנו!"

לוציוס מאלפוי פנה לדראקו ואמר "אולי אני טעיתי במחשבה שאוכל לקבל את היחסים שלכם".

דראקו נשך בעצבנות את שפתו. היה לו ברור שאם אביו ירצה, תכנית הנישואים הזו תחזור להיות על הפרק לפני שהוא יספיק לומר זנבקרן הונגרי. והוא יכל לחיות עם ההשפלות של פוטר, אבל לא עם נישואים לפנסי. 'לעזאזל איתך, פוטר!' הוא חשב לעצמו. הוא החליט לנסות להרגיע את אבא שלו.

"תראה, אבא, אני יודע שזה לא מה שציפית לו, אבל באמת, אני מאושר מאד עם הארי. והוא ממשפחת קוסמים טובה, זה לא כאילו הוא איזה בוצדם –אאוץ'!" –דראקו צעק בהפתעה כשהארי הנחית מכה חזקה על התחת שלו.

"דראקו מאלפוי, מה אמרתי לך לגבי השימוש במילה הזו?!" רוב הרייוונקלואים וההפלפאפים, כל הגריפינדורים ואפילו כמה סלית'רינים היטלטלו עכשיו בצחוק בלתי צפוי. דראקו נתן להארי עוד מבט רצחני, חזק במיוחד הפעם- עסק או לא עסק, פוטר כבר כמעט חצה את הגבול עכשיו. הארי לא התרגש ופשוט קרץ אליו.

לוציוס מאלפוי כמעט התפוצץ. רון והרמיוני ראו את התגובה הזו והחליטו לחסל אותו סופית.

"אוי דראקו, עכשיו זה ברור! כל הזמן חשבנו שאתה ממש שונא את הארי, ושאתה מנסה לעצבן אותו, אבל זאת בעצם הייתה הדרך שלכם לפלרטט!"

"למעשה, הרמיוני, אני די בטוח שהוא כן ניסה לעצבן את הארי. אני מתערב שהכלב החרמן הזה עשה הכל בתקווה שהארי יצליף בו קצת...." וזה גרם לכל האולם הגדול לאבד שליטה. כולל הארי. וכולל לוציוס מאלפוי.

"בוא דראקו, אני הולך. לווה אותי החוצה." המאלפויים עזבו את האולם מלווים בפרצי צחוק, ודראקו שלח מבטים ארסיים במיוחד לשלישיית הגריפינדורים. הארי התיישב ליד רון והרמיוני ומחה את דמעות הצחוק מעיניו.

"תודה רון! זה היה ממש גאוני!" רון חייך מאוזן לאוזן.

"תודה אחי" ואז הוא הנמיך את קולו "באמת, הארי, תספר לנו עכשיו מה הולך פה....."

"ברור. בואו, נחטוף קצת אוכל ונלך לדבר במקום פרטי יותר." הם ערמו כריכים על צלחותיהם ויצאו מהאולם בעוד הארי מנופף בעליזות לגריפינדורים הצוחקים וההמומים.

----------------------------------------------------------------------------

"וואו, מה? אז רגע, דראקו אמור להתחתן עם פנסי פרקינסון והוא משתמש בך ככיסוי? זה מסביר למה הוא לא רצח אותך באולם היום." הארי, הרמיוני ורון ישבו על שולחנות בכיתה ריקה במסדרון של כיתות הלחשים ורון ניתח את מה שהארי סיפר להם לפני רגע.

"אבל ברצינות הארי, עכשיו אתה צריך להעמיד פנים שאתה יוצא עם מאלפוי למשך שארית השנה? זה לא יהיה ממש נוראי?" הרמיוני נראתה מוטרדת. הארי פתח את פיו להשיב אבל קול אחר דיבר מכיוון הדלת.

"לא חצי נורא ממה שאתם שלושתכם עשיתם לי". זה היה כמובן דראקו מאלפוי, ואם לשפוט לפי הפרצוף שלו, הוא היה עצבני ביותר. הארי שלח לו נשיקה באוויר.

"היי מאהב שלי"

"שתוק פוטר, אני עצבני עלייך בטירוף עכשיו. מה לעזאזל היה הקטע הזה באולם הגדול עכשיו?!"

"אוי נו, כאילו שזה לא הגיע לך על כל הדברים האיומים ההם שעשית לנו. וחוץ מזה, מה אתה הולך לעשות לגבי זה? להיפרד ממני? אני בספק אם יש לי כזה מזל." הארי צדק בחלק הזה של דבריו, ודראקו ידע זאת. הוא ידע ושנא את העובדה שמעכשיו, כל עוד פוטר הוא סיפור הכיסוי שלו, הוא צריך להתמודד עם כל דבר שהגריפינדור הזה יחליט להנחית עליו.

דראקו זעף, אבל הלך וישב ליד השלישיה מגריפינדור. היה לו צורך לדבר עם פוטר, והוא הסתקרן במקצת לגבי ההיענות המהירה של רון והרמיוני בארוחת צהריים.

"אני חייב לשאול, איך שניכם ידעתם לאלתר על ההונאה הזו? אין מצב בעולם שהארי יכול היה לספר לכם קודם."

"לא ידענו כלום לגבי ההונאה עד הרגע. הדבר היחיד שידענו הוא שהארי מעמיד פנים שהוא יוצא איתך ושזה מעצבן את אבא שלך נורא. בגלל זה הלכנו עם זה." אמרה הרמיוני.

דראקו היה המום: "העמדתם פנים שהארי הוא החבר שלי כדי שאבא שלי יתרגז?!"

הגריפינדורים הנהנו. "בתכל'ס, כן. למקרה שלא שמת לב, מאלפוי, אבא שלך הוא בן זונה נבזי." רון לא ברר את מילותיו בקפידה מיוחדת.

דראקו בהה בו, אבל לא בכוונה מיוחדת. אלו לא היו חדשות מרעישות בשבילו. הוא נשם נשימה עמוקה.

"אוקיי פוטר, אני צריך כאן את עזרתך. אני צריך שתמשיך במשחק הזה. ואנחנו צריכים להיות משכנעים. מיותר להגיד, המשחק שלנו לא לחלוטין שכנע את אבא שלי היום באולם הגדול. אתה באמת הולך להמשיך עם זה?"

הארי העמיד פנים שהוא שוקל את זה. "הממממ.... אני לא יודע, מאלפוי....."

"נו, פוטר, אני צריך את זה!"

להארי היה נצנוץ קטן בעיניים. "שכחת את מילת הקסם"

"מה?? על מה לעזאזל אתה מדבר? איזו מילת קסם?" גם רון נראה מבולבל.

"אוה, באמת. זה ביטוי של מוגלגים. הוא רוצה שתגיד בבקשה."

דראקו נראה מבועת. "מאלפויים לא אומרים בבקשה!"

"המאלפוי שלי אומר בבקשה." העיניים של הארי ריקדו בצחוק כבוש.

דראקו נראה כאילו הוא עומד לרצוח אותו אבל הוא עצם את עיניו ואמר "בסדר, פוטר, בדרך שלך. בבקשה?"

הארי חייך חיוך ענק. "בסדר מאלפוי. בתנאי אחד."

"ומהו, פוטר?"

"אתה צריך להיות נחמד לחברים שלי. מילה אחת על בוצדמים, סמורים*, או כסף, והקשר שלנו נגמר, ברור?"

דראקו הנהן בראשו, וחשב לעצמו שזה כנראה היה יכול להיות גרוע יותר. ואז הוא חייך.

"מה איתך, פוטר? אתה לא בעסק. לא אמרת שאני חייב להיות נחמד אלייך."

הארי חייך. "אני יכול להתמודד עם כל מה שתזרוק עלי, אבל תשאיר את החברים שלי מחוץ לזה."

למרות המצב, דראקו כמעט חייך אליו בחזרה. הארי אולי היה חתיכת כלב מזדיין, אבל היו לו ביצים, ועד כמה שדראקו שנא אותו, הוא היה חייב להעריך אותו על זה.

"דבר אחרון, פוטר, כי לשנינו יש שיעור עכשיו. אנחנו צריכים לארגן את סיפור הכיסוי שלנו, כי אנשים ישאלו. זה גם לא יזיק שנדע קצת אחד על השני. אנחנו צריכים לשכנע."

הארי הנהן לאט. "אולי נצא להוגסמיד ביחד מחר? ככה אנשים יוכלו לראות אותנו ביחד, ואנחנו נוכל לארגן את הסיפור. אני אפילו אקנה לך משקה."

דראקו גיחך אבל הנהן, ואז הסתובב ללכת.

"חכה, מאלפוי."

"מה עכשיו?"

הארי הושיט לעברו צלחת עם סנדוויצ'ים מהאולם הגדול. דראקו הרים גבה בלונדינית אחת, והארי ענה בפשטות: "פיספסת את ארוחת הצהריים."

מאות תגובות עוקצניות הסתובבו בראשו של דראקו, אבל כשהוא ראה שבפניו של הארי אין כוונות זדון, הוא פשוט הנהן ולקח אחד.

------------------------------------------------------------------------------------

באותו ערב בחדר המועדון, הארי הדף בהצלחה את השאלות באומרו שהוא יסביר הכל כשיגיע הזמן אבל בינתיים יש לו שיעורי בית. רון והרמיוני באו לשבת איתו בחדר למעלה.

"באמת אחי, אני לא רואה איך אתה מסתדר עם זה" רון דיבר אל הארי בטון נמוך והרמיוני הנידה בראשה באמפתיה. "כאילו.... זה דראקו מאלפוי, לעזאזל! ועכשיו רק תחילת השנה! איך אתה הולך לשרוד?"

הארי נראה שקוע במחשבות. "אתה יודע, זה ממש מוזר אבל לא ממש איכפת לי. היית חושב שכן, אבל זה לא מציק לי בכלל. תראה, עכשיו בכל מקרה שנה שישית, ובתכל'ס אין פה אף אחד שממש מעניין אותי, אז זה לא הורס לי סיכויים עם אף אחד. ואני לא שם זין על מה אנשים חושבים על הנטייה המינית שלי, אז גם זה לא מפריע לי. וחוץ מזה, מאלפוי חייב להיות נחמד אלינו עכשיו. נראה לי שזה שיפור יחסית לשנים הקודמות שלנו כאן."

הרמיוני לא נראתה משוכנעת. "אתה בטוח לגבי זה? כאילו..... זה פשוט כל כך אתה, לעשות משהו נחמד כל כך למען האוייב הכי גרוע שלך. אתה בטוח שמאלפוי לא ינסה לנצל אותך?"

"איך הוא יכול בדיוק? הוא הרי צריך אותי כדי שאגן עליו מפני נישואים. אם בכלל, זה הפוך. אני לא בטוח שאני אוכל לעמוד בפיתוי ולא לנצל אותו, כמו היום. זה פשוט היה כיף מדי."

רון הנהן. "יש לך נקודה טובה שם, אחי. חוץ מזה, אולי אתה יכול ללמד את הממזר הקטן והמעצבן הזה קצת נימוסים. צ'רלי, אח שלי, תמיד אמר שאתה יכול להיות מאלף דרקונים טוב. ודראקו בלטינית זה דרקון, נכון? אז אולי אתה תמצא דרך לאלף את מאלפוי.".

"הארי פוטר המפורסם, מאלף דרקונים? תסמוך על צ'רלי שימצא היגיון בדבר כזה" הארי חייך מאוזן לאוזן. "חוץ מזה, אתם שניכם מפספסים את החלק הכי טוב בכל העניין."

"והוא מה, הארי?" שאלה הרמיוני.

"שאני אזכה לבלות את הזמן הפנוי שלי בבהייה במאלפוי. הוא אולי חתיכת בן זונה מגעיל ונבזי, אבל הוא מהמם. הוא הבחור הכי חתיך שאי פעם ראיתי."

"הארי!" רון והרמיוני חייכו וצחקו בגועל, משוכנעים שזו בדיחה של הארי.

זו לא הייתה בדיחה.

*סמורים- באנגלית- WEASELS. נשמע דומה לוויזלי. דראקו קורא ככה לרון לפעמים.

הפרק הקודם		הפרק הבא