כל הזכויות שמורות לג'י קי רולינג וכתבתי את הפאנפיק לא למטרות כלכליות אלה להנאתי האישית.
לילי משכה באפה. כשכעסה, נהגה לעשות זאת כשהייתה קטנה. עכשיו זה היה נראה לה מאוד ילדותי , אבל היא היתה חיבת לעשות זאת. ג'יימס פוטר עמד מולה, כועס באותה מידה. הוא לא יסכים לכך. " לילי, מה את עוד רוצה שאני אעשה? אני אוהב אותך, אולי תביני את זה?" לילי משכה שוב באפה. "אם אתה באמת היית רוצה שאני אהיה חברה שלך- אולי תתנהג אחרת!". "את יודעת מה?!" שאג ג'יימס, "לא צריך! יש עוד בנות בבית הספר הזה שהיו מתות להית חברות שלי!". ג'יימס הלך בהחלטיות לעבר חדר המגורים של הבנים בבית גריפינדור, ולילי הרגישה תחושת החמצה מבפנים. עמוק בתוך ליבה היא באמת אהבה אותו.
*************************************************************************************
כעבור יומיים, כשלילי ירדה במדרגות לעבר כיתת השיקויים, היא ראתה מולה את ג'יימס מצחקק לו עם מרי מקדונל'ד. תחושת ההחמצה שהרגישה לפני יומיים בחדר המועדון של גריפינדור התחזקה עם תחושת כעס. לילי ניסתה להיראות רגועה כשהפילה "בטעות" את הספרים שלה ממש ליד רגליו של ג'יימס. היא התקופפה להרים אותם בקול "רטינה" מזויפת, אבל ג'יימס אפילו לא הרים את עייניו ממרי. "מרי אני שונאת אותך!!!!!!!" צעקה לילי על מרי הנדהמת. "את - את- את חטפת לי את ג'יימס!!!!!!" היא צעקה. מרי מקדונל'ד שנפגעה מאוד, צעקה לה בחזרה: "למי את חושבת את עצמך, סנובית אחת!!!!!!!!" "נכון, היא באמת סנובית.." אמרו טיילור, שמיקה, סופי וליקי. " אוכלות מוות, זה מה שאתן, אוכלות מוות!!!!!!" צעקה לילי לעבר הבנות. אלבוס דמבלדור, ששמע את הוויכוח קרא ללילי ואמר לה בקול שקט אך תקיף: "העלמה אוונס, אני לא מוכן שתקראי לתלמידים אוכלי מוות! את תבואי איתי לעונש שלך..."
|