פיקצ'רים

החלטתי לשנות את  את הפיק הזה.. שזה אומנם לא פיק רגיל אבל החלטתי להעלות את כל הפיקצ'רים שלי לפה.. אז הינה עוד אחד :

האושר

האושר שלי טמון בתוך הלב. האושר שלי טמון בנשמה. האושר שלי טמון בגופי. האושר שלי הוא בעצם כל חיי. אני מנסה להעביר לאחרים את התחושה הזאת, תחושת האושר, תחושת השמש העולה מידי בוקר, התחושה שכלום לא יכול להשתבש. אך אי אפשר. לכל אחד זה שונה.

----

התיישבתי בבית  הקפה, מוקדם מהרגיל, הזמנתי קפה וכמה עוגיות, הוצאתי את חפצי מהטיק  והתחלתי לעבוד. העבודה. העבודה היא האושר בחיי. לולא העבודה לא יכולתי לפרנס את משפחתי, לא יכולתי לבלות עם בעלי ולא יכולתי לעסוק במקצוע פרי אהבתי.

משפחתי לא גדולה, אפילו קצת קטנה, יש לי רק ילדה אחת אך מתוקה. כל יום אני מודה לאל שברא לי אותה, חומת שיער ותכולת עיניים עם נמשים על הלחיים, נמוכת קומה אך ממש חמודה.

בעלי, ממש איש משפחה, כאשר  אני חוזרת מהעבודה, אני הולכת ישר לארוחה. בעלי טבח לכן יודע לבשל. נשאר בבית כל היום ועזר לי עם ילדתי המון. בערב כאשר אנחנו סביב השולחן היא מספרת לנו על מעשיה בגן, עם מי שיחקה או מה היא ציירה, ממש ילדה נחמדה.

--

הפארק, איזה דבר, כולו ירוק עם מעט צהבהבות אשר מאיירה את כול  הפרחים אשר מפוזרים על הדשה הרטוב. אני מבלה כל היום בפארק, מטפלת בו, כאילו הוא בני. הפארק הוא מרום אושרי, מקום בו עלי השלכת נופלים, מקום בו עונות השנה עוברים עם צבעים חדשים ומשונים, מקום בו הציפורים מברכים לך לשלום, מקום בו הרוח אומרת לך בוקר טוב.

הפארק, מקום בו ארצה לבנות את בייתי, מקום בו אני רוצה למצוא את אהבתי. הפארק הוא מקום קסום, ממש כמו באגדות, מקום של כיף ומשחקים מקום שכולו מריח בריח נעים.

---

שכבתי על החול הרך, על החול החמים, זה שתמיד ירגיש נעים. התמונה הזו, זו שאני בא היא מקור האהבה. השמש והים, הם אושרי בעולם. אני באה לים כל יום מברכת את השחפים לשלום, פושטת את בגדי ונכנסת למים הקרירים. קרקעית הים היא עולם מופלה משלו, מקום בו שורר שלווה ושלום, מקום בו כל הצבעים בעולם קיימים על כל אחד ואחת מהדגים, מקום בו לא צריך לימודים, מקום קסום.

אני אוהבת לבלות עם חברים, לעשות כיף חיים, לשכב על החוץ עם כמה חברים ולדבר על כמה דברים. חברי, אין כמוהם, תמיד ידאגו לשלומי, תמיד ישעשעו אותי. חברי הם אילו שבנו את ביתי, ביתי אשר משקיף אל הים, מקום בו אפשר לראות את השקיע, וללכת לשחייה לילית אחרי חצות הלילה. ביתי הוא מקום נפלה.

---

אני יושבת בספריה כמעת כל יום, כמעת כל דקה. אני קוראת ספרים כל שנייה בחיי, קוראת ומדמיינת איך היו חיי עם היו קיימים בתוך הספרים, איך היה בא האביר שלי, זה על הסוס הלבן, זה שיומר לי כמה אהבתו גדולה אלי. הספרייה היא מקום קדוש בעייני, מקום מופלה, כל אוצרות העולם נמצאים שם, כל האושר טמון בתוך הספרים, מקום דמיוני, מקום לא מציותי. 

לחיות הרפתקאות, להילחם נגד חייזרים, ללכת עם אהוב או שתיים על גדר של טייל, לאכול גלידת וניל עם גביע של סוכר הכול אפשרי בתוך הספרים. הייתי רוצה לחיות שמה, אי שם בתוך הדמיון, מקום בו הלא מציות הופך למציאות, מקום בו אהבות ממבט ראשון קיימים, מקום בו אוכל להילחם עם הצד של הטובים, מקום בו אני אוכל לממש את כל כישרונותיי, מקום אגדי. מקום בו אושרי יהלל ברחובות ויהל אני מאושרת.

-----

לכל אחד יש אהבה, תקווה ואושר שונה. לכל אחד יש מקום מגורים שונה. אבל לכל אחד יש את אותה התשוקה. רק תנו לי להיות מאושר.

הפרק הקודם		הפרק הבא