ילדותו של ארתור בהוגוורטס

היום הגדול הגיע, ארתור חגג את יום הולדתו ה-11, הוא והוריו רצו מאוד לקבל מכתב מהוגוורטס כמו שאחיו של ארתור רינו קיבל.

עד הערב המכתב לא הגיע, אבל פתאום נפל על ראשו של רינו מכתב, ארתור שמח וראה שאכן צדק זהו המכתב.

"כול הכבוד ארתור" בסוף תהפוך לחנג' צחק רינו, "סתום" ענה לו.

במשך סוף החופש ארתור התכונן ליציאה ועשה קניות, לשנה הראשונה.

"אני יהיה בגריפינדור, לא בסלית'רין כמו רינו" אמר רינו יום לפני הנסיעה, "אני מקווה" ענתה לו אימו.

ביום הנסיעה ארתור נפרד מהוריו ועלה לרכבת, עם רינו לחפש מקום.

רינו עזב אותו לבד וארתור הלך עד שמצא תא ריק ובו ישבה ילדה ג'יג'ית ומתולתלת לבד, "אפשר לשבת?" שאל אותה, " כן, אני מולי שטיין ואני יהיה בגריפינדור על בטוח, ומי אתה?".

"אני ארתור מנגוס, גם אני יהיה בגריפינדור לא כמו אח שלי בסלית'רין, וזו שנה ראשונה שלי!"

"אווו גם שלי" ענתה מולי.

"מצחיק בסוף נהיה באותו בית", אמרו ביחד.

הרכבת המשיכה ליסוע עד שהגיעו להוגוורטס, ארתור רק רצה להישאר עם מולי ולהגיע לגריפינדור.

"שיואו אייתה יופי" אמר ילד לידם. "אני טל, ועל תצחקו אלי שאני לא יותע להגית דת כול הצלילים, טופ?"

"כן" אנו לו מולי וארתור.

לאחר כמה דקות הגיעה מקונגול "בואו אחריי, כאשר אקריא בשמותיכם תעלו לבמה"

ארתור חיכה בקוצר רוח עד שפתאום נשמע:"מולי שטיין" מולי עלתה ולפני שהמצנפת התישבה על ראשה היא צעקה:"גריפינדור", מחיאות כפיים רבות נשמעו מגריפינדור.

כך עברו עוד שמות אפילו טל מויין לגריפינדור, ואז קראה מקונגול: ארתור מנגוס" המצנפת התיישבה על ראשו ואמרה לו:" אתה לא לסלית'רין כמו אחיך, לך תהיה גדולה ב..." "גריפינדור"

ארתור רץ מאושר לשולחן אל מולי וטל ורינו לעומת זאת אמר לעצמו (כך חשב ארתור9 איזה מזל יש לו ,לאח שלי.

המשך יבוא.......

		הפרק הבא