הכל בשביל ליאם

הכל בשביל ליאם

פרק 1-מעריצה (:

עוד יום רגיל, אני מתעוררת ומביטה בפוסטר מראש1 של הלקה האהובה עליי, וואן דיירקשן. אני שומעת את דפיקתה של אמא על הדלת ומודעת לזה שהגיע הזמן שאני אקום.

אני מביטה בתמונת הרקע של מסך המחשב שלי, ליאם, אהבת חיי. לאמא כנראה כבר נגמר הסבלנות והיא פותחת את הדלת כשהיא מביטה בי במבט חמור.

''יערה, אני כבר שעתיים קוראת לך ואתמול בלילה המורה שלך צלצלה עליי ואמרה לי שאת לא לומדת, את רק בלהקה הזאת כל היום.'' היא מכריזה, אחלה ברכת בוקר אמא, אני חייבת לציין.

''בסדר, אז מה?'' אני מתעלמת מהערתה ומושכת בכתפיי. אמא צועדת לעברי ומכבה את המחשב בזעם.

''תתלבשי, כבר שמונה גברתי הצעירה.'' היא מסננת ולפני שהיא יוצאת החוצה היא מביטה בחדרי והולכת.

אני נאנחת ומתחילה להתלבש, אמא ואבא נפרדו כשהייתי בת שש, לפני עשר שנים. אני תמיד מדברת עם אבא בפייסבוק וזה מאוד עוזר לי, למרות שאמא אומרת שפייסבוק זה לא לגילי. את האמת? היא לא מבינה כלום מהחיים שלה.

אני מביטה בעצמי במראה ויוצאת החוצה מחדרי, סוגרת אחרי את הדלת. אמא יושבת במטבח וקוראת עיתון, כשהיא מבחינה בי היא אומרת שאבא צלצל אתמול בלילה.

''באמת? מתי?'' אני שואלת בהתלהבות, אבא הוא באמת היחיד שאני יכולה לדבר איתו ולפרוק לו הכל. הוא תמיד יבין אותי, בכל זמן.

אמא מגלגלת את עיניה ורק אומרת שהיא תתקשר אליו כשאני אחזור מבית הספר, אני יוצאת מהבית מאוכזבת.

*~*

שיעור אנגלית, אני שונאת אנגלית. למרות שאם אי-פעם אפגוש אותם אני אצטרך לדבר איתם. ציפי, המורה לאנגלית מחלקת את עבודת ההגשה ומביטה בי, מחייכת חיוך קל. ''כל הכבוד, יערה, אהבתי את הסיכום על הלהקה הזאת.'' היא אומרת וכשאני מביטה בציון כתוב 'מצוין' אני מחייכת חיוך קל ונושמת אוויר.

לאחר מכן, כשאני חוזרת הביתה בשש, אני מגלה שאמא כבר הכינה את ארוחת הערב.

''אמא, קיבלתי מצוין באנגלית.'' אני מכריזה ומתיישבת בכיסא. אמא, שהיא שמה לי שניצל בצלחת מביטה בי בתהייה, כחושבת איך אני, ילדה עם בעיות קשב וריכוז, הצליחה להוציא מצויין באנגלית. ''עשיתי על וואן דיירקשן.'' אני מודיעה לה בחגיגיות, אמא מביטה בי ועוזבת את המטבח בגרירת רגליים.

אני מצלצלת לאבא, הוא עונה לי בצלצול הרביעי.

''היי נסיכה, מה איתך?'' הוא שואל אותי באהבה.

''אני בסדר גמור,'' אני עונה במתיישבת על המחשב כשאני שומעת את 'What makes you beautiful'  אבא צוחק.

''את עדיין שומעת אותם? בכל מקרה, חשבתי שאולי תרצי לנסוע אלי בחופשת פסח. היא עוד שבוע, מה דעתך?'' הוא שואל אותי, אני מנסה לאלהתחיל לצרוח ולקפוץ באוויר.

''בטח אבא,'' אני אומרת ונכנסת לטוויטר של ליאם, אולי הוא כתב משהו מעניין, אני גולשת בתמונות, אוי הוא כל כך חתיך בלי חולצה.

''אז אני אחכה לך, תביאי לי את אמא שלך. ויערונת, תחלישי את המוזיקה.'' הוא אומר ספק בנזיפה ספק בחיוך.

אמא עומדת בדלת, זה ממש מבהיל שאתה לא שומע אותה עולה, כנראה צריכים להסביר לה את המושג ''לדפוק בדלת.''

''אבא רוצה אותך.'' אני אומרת בקרירות וממשיכה לדפדף בתמונות של ליאם.

''סיימת שיעורים?'' היא שואלת אותי ואני מחייכת לעברה חיוך קל, ''כן אמא,'' אמרתי לה והיא הבטה בי. ''הכל בשביל ליאם.'' אני לוחשת.