באותו לילה לורנון דרסלי היה קשה להירדם. הוא חשב על כל מראות היום. כל האנשים המוזרים בגלימות, הינשופים, החדשות וכל הדיבורים על הארי פוטר. זה היה חייב להיות רע. הוא לא הפסיק לחשוב על אחותה של אשתו ובנה הקטן. הוא כמעט התעלף, לבסוף הוא נרדם אך שנתו הייתה טרופה ואיומה. מלאת חלומות על קוסמים, פיצוצים ורכלנות של השכנים-לבני דרסלי יש קרובי משפחה קוסמים. ב6:30 הוא התעורר, עייף כמו ציפור שעפה מאות קילומטרים הרגע. הוא העיר את פטוניה והם התארגנו. כשהאוכל היה מוכן הם העירו את דדלי, בקריאות, "קום מלאך קטן" , "קדימה דדלוש, דדלי", "להתעורר מלאכון" דדלי התעורר ופיהק. לבסוף הם אכלו, ורנון אמר שלום נישק את דדלי לפרידה (היום הוא הצליח) ונפרד מהמשפחה. אך כשפתח את הדלת שמע בכי חלוש. הוא הביט מטה וראה ילד קטן עטוף כולו, ורנון צווח, וקרא בבהילות לפטוניה. היא באה במהירות "וקראה ורנון מה הדבר הזה" –"זה ילד תראי מצורפת מעטפה!" הם הרימו את הילד והוציאו את המעטפה מהשמיכה. על המעטפה היה כתוב "ורנון ופטוניה דרסלי, דרך פריבט מס' 4. הם פתחו אותה ומצאו מכתב ארוך שהיה כתוב בו:
"אדון וגברת דרסלי היקרים, אני מצטער על חוסר הנעימות וכן על הצער שיגרם לכם בעקבות הודעתי. כמו שבוודאי הבחנתם, אמש היו אנשים רבים בגלימות ברחובות, אלא היו קוסמים, כמו לילי פוטר אחותה של פטוניה. אלו הקשבתם לדבריהם הייתם שומעים דיבורים על "הארי פוטר" זהו בנם של לילי וג'יימס פוטר ואחיינכם. הסיפור שקשור בו ארוך ולכן לא אפרט יותר מדי. רק אומר שישנו קוסם איום ונורא, רוצח, שאיים על עולם הקוסמים ועל עולם המוגלגים (חסרי הקסם) גם יחד. נובאה נבואה שאומרת שילד שנולד ב ,31\7\1980תאריך הולדתו של הארי. שהוריו נמלטו מאותו קוסם שדובר בו קודם, פעמיים כמו הוריו של הארי. יהרוג את הקוסם הנ"ל. לכן הקוסם הזה הגיע לבית הפוטרים, ואצטער להודיעכם כי לג'יימס ולילי פוטר מתו" (באותו רגע פטוניה צווחה בקול נורא, לא! ורנון הרגיע אותה והמשיך לקרוא את המכתב) "אך כשהגיע אותו קוסם מרושע להארי הקטן, והטיל עליו קללה מרושעת שהורגת את מי שהיא פוגעת בו, הקללה נופצה וחזרה אל הקוסם, הוא נעלם והארי שרד, לא יכולנו למצוא לו בית טוב ומוגן יותר מאשר ביתכם, ולכן בחרנו להניח אותו כאן, שימו לב! אם אותו קוסם יחזור להארי לא תהיה שום הגנה נגדו אלא עם ישהה בביתכם!. אני בטוח שתיקחו את הנסיבות לתשומת לבכם ותסכימו לאמצו. ואם לא לפחות תיאותו לבקשתו של אלבוס דמבלדור הקוסם הגדול"
ורנון ופטוניה הביטו אחד בשני, המומים. "מה נעשה?" שאלה פטוניה. "אני לא מוכן לאמץ אותו, אני לא אתן לאיזה "אלבוס דמבלדור" להחליט על חיי!" השיב ורנון "אבל ורנון תחשוב על הילד!, הוא בסכנת חיים, אולי בכל זאת נצטרך לאמצו." –"אני לא מוכן" –"טוב כנראה שאתה צודק"
באותו יום כאשר ורנון חזר לעבודה הוא שאל את פטוניה על הארי, והיא אמרה שהיא שלחה אותו לבית יתומים. הוא נשם לרווחה. אך באותו ערב נפל מכתב אדום וגדול לתוך הבית. כשהם קראו את הכתובת הם נדהמו, זה היה אותו קוסם, לכן הם אפילו לא פתחו את המכתב. אך לאחר מספר דקות הוא עלה באש והחל לצרוח בקול איום, "ורנון ופטוניה!! איך אתם מעיזים! נשלח אליכם ילד שזקוק להגנתכם, איך יכולתם לשלוח אותו לבית יתומים?! שם סיכוייו רבים למות! אני תובע מכם, לקחת אותו חזרה! זכרו שלא אהיה אחראי לפעולות שיעשו נגדיכם עם תסרבו!" הם ישבו משותקים על כיסאותיהם, אפילו דדלי שתק. פטוניה גמגמה:"ו..ו..ורנון, אנחנו צרי.. רי רי ריכים לקחת אותו. הוא לא יכל לענות, הוא בקושי הנהן, כשעה מאוחר מכאן, הארי הצעיר כבר ישב בביתם, וסבל בבכי את מכותיו של דדלי. "טוב, אולי אמצנו אותו, אבל הוא לא ילקק כאן דבש" זוג ההורים המאמצים הנהנו אחד לשני.
|