|
לאחר שבירכו אותו ג'יימס וחבריו הלכו לכיוון דלתו של אלבוס ופתחו אותה. ''אני רעב '' אמר וויל. ''כמו תמיד'' הוסיף אל. ג'ון וג'יימס צחקו בעוד הם יורדים במדרגות עם וויל. אלבוס יכל לשמוע את וויל מדחיק בג'יימס שאם יספר עליו עוד בדיחות מאחורי גבו הוא יהרוג אותו. בנשימה כבדה אלבוס סגר את חדרו , הוא רצה להתבודד. נכון שביום הולדתך אתה רוצה להיות עם אנשים אלבוס לא הרגיש כך השנה משהו החל להציק לו. הוא ניסה להתרכז בספרו אך לא הצליח . ''אני חושב שאלך לנגן קצת בפסנתר '' מלמל לעצמו. סוורוס אשר החל לנגן בפסנתר עוד מגיל חמש היה מיומן מאוד ויכל לנגן יצירה שלמה רק אחרי ששמע אותה כפעמיים. אלבוס החל לצאת מחדרו והחל לרדת במדרגות בדרך נתקל בג'ון. ''היי '' אמר לו ג'ון. אלבוס הרגיש מבוכה על כך שנתקל בו וניסה להתחמק , אך ג'ון עצר בו והוריד את משקפיו המרובעים. ''תחזיר לי אותם '' ביקש אל . ''לא '' ענה ג'ון . אלבוס שללא משקפיו ראה רק מטר קדימה וגם זה בטיטוש החל לרדוף אחרי ג'ון בקומה השלישית של ביתם . ג'ון נכנס לחדר האורחים שם הוא ג'יימס וויל ישנו כעת וסגר אותה. ''קח'' אמר לאלבוס. ''תודה'' שאג אלבוס בחזרה ופנה לדלת. ''אל תצא '' אמר לו ג'ון. ''יש לי משהו להגיד לך '' . אלבוס הרגיש שמשהו חשוד , ג'יימס תמיד אהב להתעלל בו ביום הולדתו לא פעם ולא פעמיים . ''זה לא פיצוץ מתוק או משהו . נכון ?!'' שאל אלבוס בחשדנות. ''לא '' צחק ג'ון. ''שב'' אמר והצביע על המזרון אשר היה שייך לו. ''קח'' אמר לאלבוס כשהתיישב והושיט לו חבילה. ''אני לא יכול לקבל את זה'' אמר אלבוס .
''אני מתעקש'' ג'ון לכסן את מבטו. ''בסדר '' אמר אלבוס והחל לפתוח את החבילה , לאחר שהוציא את כל העטיפות ראה תיק קטן אשר דמה לתיק של דודתו – הרמיוני. ''תודה '' אמר אלבוס. ג'ון קם עם אלבוס מהמזרון. ''צא'' אמר לו ''אני מתלבש, אני ג'יימס וויל הולכים לשחות בבריכה, אתה יכול להצטרף אם אתה רוצה'' אמר לו ופרע את שערו. ''אין לי חשק'' ענה ויצא מהחדר, אל משרד אמו שמה היה הפסנתר . אלבוס הלך לכיוונו פתח את המכסה והחל לנגן , היה במוזיקה משהו יפה אשר תמיד גרם לו להרגע , הפעם הוא ניסה לדחוק בו את המחשבה אשר לא התקבל להוגוורטס. לפני שבוע רוז בת דודתו קיבלה את שלה . ואילו לואיס בן דודו ואחד מחבריו הטובים ביותר קיבל את המכתב בתחילת יוני שנה שעברה , כשלושה חודשים לפני שהחל את לימודיו בהוגוורטס.
אלבוס נשאר בחדר כמה שנדמה לו כשעה , לאחר שסיים את נגינתו השמש כבר החלה לשקוע. לפתע אלבוס הרגיש את הרעב אשר היה בבטנו , הוא החליט לקחת משהו קטן לשתות ואז לצאת לריצה בשכונה שלהם . באזור רחוב דאונינג בלונדון. הוא החל לרדת בשקט במדרגות ופנה אל מדפי האוכל אשר היו במטבח משם לקח לו כוס מיץ דלעת עם קליפות סלק משומר מצופה בשברירי אגוז סיני. שאלבוס סיים את המשקה הוא השאירו על השיש . בגדי הריצה היו בדלת הכניסה , אלבוס הלך לשם להחליף בגדים . הוא עדיין חשב על כך שלא יתקבל להוגוורטס . אלבוס החל לחשוב על דברים מצחיקים כדי לשמח אותו. בעוד הוא מוריד את בגדיו , הוא שמע קול ינשוף. ''זה בטח רק אני '' אמר בלחש . לפתע חבטה חזקה נשמעה על החלון . אלבוס אשר היה רק במכנסיו הקצרים קפץ מבהלה. הוא הסתכל אל עבר החלון וראה ינשוף צחור , אשר החזיק חבילה גדולה עליה רשום ''לכבוד מר.פוטר מנהל מחלקת ההילאים במשרד הקסמים- סודי ביותר'' . אלבוס פתח את החלון והוציא את החבילה והניח אותה על השולחן בחדר. הוא לבש את החולצה ויצא מן החדר אל כיוון דלת ביתו , בעוד הוא מסובב את המנעול הוא הרגיש שמישהו עומד מאחוריו , לפני שהספיק להסתובב , מישהו אחז בידיו בחוזקה וקשר את עיניו. ''שחרר אותי '' נאבק אלבוס.
''אתה , אחיך והחברים שלו תהיו שווים הרבה ילד'' אמר והוריד את ראשו. אלבוס החל להבחין על פי הרחש שהם יורדים במדרגות. ''יש שם מפתח מעבר , ניקח אותו ומשם , אתם במקום אחר''. החוטף פתח את הדלת .
''הפתעה '' צרח לפתע קול מוכר , היה זה אחיו . ג'יימס כעת הכעס והמחשבה על כך שלא התקבל להוגוורטס החלו לגרום לאלבוס לבכות.
''יופי יא גאון '' אמר לו ג'ון מהמים.
''מה קרה ? '' שאל ג'יימס.
''אין לך זכות לדעת '' ענה אל בוס בתשובה.
''אני רוצה לעזור ,'' אמר וויל וירק מים מפיו. 'זה בסדר ''
''לא קיבלתי עוד מכתב מהוגוורטס כמו בת דודתי וכמו הרבה ילדים של חברים של אמא מהעיתון .
''לא נורא '' אמר ג'יימס. ''לאבא יש חברים גם בדומרסנטג או איך שלא אומרים זאת, מקסימום תלך לשם זה גם מקום טוב .''
''רגע '' אמר אלבוס הרגע נזכר שראה דבר לבן אשר בא עם החבילה אשר הייתה מיועדת לאביו , הוא טס למעלה אל חדר ההלבשה שלהם והנה זה היה שם המכתב להוגוורטס.
אלבוס צרח מאושר ובעקבותיו עלו חבריו הנוטפים ממים של ג'יימס.
''מה קרה לך , יל ד'' שאלו וויל וג'ון יחדיו.
''התבלבלתי'' אמר אלבוס בעוד הוא עדיין מוחה את דמעותיו.
''יופי '' אמר ג'יימס.
לפתע נפתחה דלת הכניסה ''שלום '' נשמע קולה העדין של אמו של אלבוס.
''ילדים איפה אתם'' שאלה ג'יני.
''כאן'' ענה אלבוס מהתרגשות.
''מזל טוב , חמוד '' אמרה ג'יני . ''אנחנו נאכל בעוד שעה , וטד אמור להגיע גם .''
''יש '' צעקו אלבוס וג'יימס יחד.
''כדאי שתתלבש יפה ותר '' פנתה ג'יני לאל .
אלבוס הנהן וטס במעלה המדרגות להתקלח.
כשסיים להתקלח. עלה לחדרו להשיג לו עוד זמן לבד מלמטה יכל לשמוע את אימו ולילי מבשלות.
כעבור שעה הגיעה ארוחת הערב בה אלבוס אכל את כל מטעמיו. האהובים. לאחר מכן פתח מתנות בחדרו הוא קיבל מתנות רבות בניהן : ספרים , אייפון 4 הישן מסבו , בגדים , עטים , מסיכה של מוונציה , מטאטא חדש מאמו ואביו ומסנדקו שיימוס (אשר לאחר המלחמה חיזק קשרים עם אביו ונהיה אחד מסגניו בנוסף לרון ) גם כן ספר. אך למטאטא היה מצורף פתק. אלבוס פתח אותו על הפתק היה רשום בכתב ידו של אביו.
''אלבוס היקר ,
בא למשרדי היום בשעה תשע וחצי בערב ,
יש לי משהו חשוב להביא לך.
באהבה ,
אבא''
השעה הייתה דקה לפני השעה תשע וחצי ואלבוס החליט לרדת במדרגות לכיוון המשרד אשר היה בקצה הקומה השלישית בביתם. בדרך עבר ליד חדרו של ג'יימס שמה חבריו סיפרו בדיחות. ''תצטרף אלינו '' ביקש ג'יימס. ''עוד מעט אחי '' חייך אלבוס. ''לא '' ענה ג'יימס ''הייתי מגעיל היום אני מתקן את זה'' .
''ג'יימס שחרר את אחיך '' אמר הארי.
''אני צריך לדבר אתו '' . ג'יימס עשה כמבוקש מאביו.
''אחר כך '' אמר אלבוס לג'יימס והלך לכיוון משרד אביו , הארי נכנס אחריו וסגר את הדלת.
'אלבוס נכנס אחר אביו למשרדו וסגר את הדלת וקידם אותו אל עבר הכיסא אשר היה מונח אל מול האח.
''שב'' אמר הארי והצביע על כיסא ספת עור אלבוס עשה כמבוקש ממנו , אחריו התיישב הארי על אותה ספה. ''מה קורה?'' שאל הארי את בנו. אלבוס שהיה עדיין מתוח ונרגש ממאורעות היום הולדת המוזר שלו לא שמע כלל את אביו כאשר קרא לו. ''אתה בסדר ? '' שאל הארי שוב הפעם בקול קצת יותר נוקשה .
''כן'' נבהל אלבוס לרגע ''מצטער שלא שמעתי אותך מקודם פשוט חשבתי על איזה בדיחה '' שיקר . הארי צחק בתגובה ''אלבוס ,לא נולדת לפני חודש אני מכיר אותך כבר 11 שנים אני יודע מתי קרה לך משהו '' אמר וליטף את שערו וקירב את ראשו של אלבוס אליו , אל כתגובה ניסה להשתחרר מן האחיזה. ''אתה בוודאי תוהה למה לא כתבתי לך ברכה או בירכתי אותך בארוחה '' אמר הארי בקול דואג . ''את האמת שלא '' לחש לו בתשובה אלבוס. ''קראתי לך לכאן כי אני רוצה לתת לך דבר מה , דבר אשר עובר במשפחה שלנו דורות רבים . הארי החל לקום מן הספה לכיוון ארון החפצים אשר היה ליד שולחנו . כעת אלבוס הסתכל בחדר אשר כולו היה בנוי מאבן עתיקה , קירותיו היו מכוסים בציורים וברישומים וכמובן בתעודות לשבח לכבוד האדם הדגול אשר היה הארי. ''הנה זה'' יכל אלבוס לשמוע את הארי . אלבוס סובב את מבטו לאחור אל כיוון ארון הזכוכית הישן שם שכנו החפצים ''האסורים'' של אבא. הארי התקרב אל אלבוס חזרה מחזיק חבילת בד , אלבוס החל לעלות מבט חושד על פרצופו. ''מה זה , אבא ?'' שאל בכמיהה בכל זאת היה בו רצון למסתוריות. ''תלבש את זה'' הורה הארי על אלבוס . ''אם כך אתה רוצה , אבא '' אמר לו בנו בכל שקט. וחטף מיד אביו את הגלימה המאובקת , אט אט הוא פרש אותה וכשהייתה כבר פתוחה לבש אותה מאחורי גבו וכיסה גם את ראשו חוץ מעיניו ותוך פחות משנייה נעלם. ''מה זה ? האם זאת גלימת העלמות '' שאל ברגש. ''כן'' ענה הארי , ''ואני מוריש אותה לך'' אמר בחיוך אלבוס גם החזיר לו אך לפתע נזכר במשהו. ''כל הגלימות בעולמנו פגות עם הזמן , האם גם זאתי יכולה לפוג – כלומר הקסם שלה'' חקר אלבוס את אביו. ''לא , זאתי המקורית אתה יודע היא עברה מפרבל לביתו ממנה לבעלה ממנו... '' הארי לא הספיק לסיים את משפטו ואלבוס חנק אותו בחיבוקו. ''תודה אבא '' אמר , ''אין על מה מתוק שלי '' ליטף את שערו השחור כפחם , אלבוס והארי היו דומים עד מאד מה שיצר להם תחביב של בלבול תמונות שלהם למרות שהיה הבדל אחד או שניים ,הצלקת שנשא אביו מאז היה ילד קטן ונקודת חן קטנה שנשא אלבוס ליד פיו. ''כעת אני רוצה לדבר אתך על הוגוורטס '' אמר הארי. ''מה משהו קרה שם'' שאל אלבוס בפליאה , אביו כל הזמן שיבח את בית הספר הזה כעת לאחר המשפט אלבוס פחד שמא נהרס לפני דקות ספורות. ''לא כלום , לא משהו גדול חוץ מזה שלא תכיר את מגונקגל כמנהלת , היא יצאה לפנסיה '' ,'' נוויל יחליף אותה ?'' שאל אלבוס כמו ילד קטן . ''לצערי לא , מי שיחליף אותה יהיה אחד בשם ניל סבסטיאן וולפגאן אובראיין הולדרפילד ''. אלבוס צחק לשמע השם הארוך .והארי הצטרף אליו. ''יש לך עוד משהו להגיד לי '' שאל אלבוס את אביו אשר הסתכל כעת בשעונו החדש לאחר שתקרית מצטערת ניפצה לרסיסים קטנים את השעון שקיבל ממולי ליום הולדתו ה17 , אפילו רפארו לא הצליח לתקן אותו. ''אבא'' הדחיק בו סוורוס. ''אהה כן '' אמר ''יש לי שני דברים להגיד לך , הראשון אל תספר על הגלימה לג'יימס כשהוא לא יידע עליה הוא לא יגנוב אותה , דבר שני אלבוס אני אוהב אותך אתה הבן שלי תדע שאני תמיד כאן לעזור לך וכל פעם שתחשוש ממשהו או תקלע בבעיה תדע שאני כאן לעזור לך , אתה משוחרר ואני צריך לחזור לעבודה מחר יש לי משפט להיות בו '' אמר הארי והתיישב בשולחנו. אלבוס אשר החזיק בכיס את התיק שקיבל מג'ון חברו של ג'יימס הוציאו ושם את הגלימה בפנים , יצא מהחדר וסגר את הדלת. הוא יצא אל המסדרון והלך צעדים קצרים אל הדלת הסגורה של חדרו של ג'יימס מתוכו יכל לשמוע צחקוקים רמים. ''שמעתם על איחוד הלהקה אחיות הגורל עם המתופף החדש והמצחיק הזה הוא אפילו לא יודע איך לבטא את השירים '' חבריו של ג'יימס צחקו בהסכמה , אלבוס לקח נשימה עמוקה ודפק על הדלת כשלוש פעמים . ''ג'יימס זה אני רציתם שאני הכנס תפתח '' אמר אלבוס , ג'יימס עשה כמבוקשו של אחיו וברגע שהדלת נפתחה ''אמר כנס אלבי סרווי , תצטרף אלינו החבורה השומרת שלך בהוגוורטס '' אלבוס גיחך לפעמים אחיו היה כה אירוני עד שזה גרם לאלבוס ולילי לפקפק בו לפעמים . אלבוס התיישב ליד ג'ון וויל ומול ג'יימס. ''מה אנחנו עושים?'' שאל אלבוס. ''משחקים צ'יטר ליקר '' אמר ג'ון בחיוך. ''מה זה ? '' שאל אלבוס בסלידה . ''משחק שבו משחקים צ'יט רגיל אך שמי שמפסיד או נתפס צריך לשתות ליקר , הפעם אין לנו ליקר אז נסתפק בדגדוגים למוות או בכאפה חזקה , אל תדאג הפעם נרחם עליך '' אמר ג'יימס ופער עיניו כדג , אלבוס צחק ולקח את שמונת הקלפים שג'יימס השאיל לו , הוא רצה לשאול את ג'יימס איך הוא השיג ליקר אך החליט שאין לו צורך לשאול זאת עקב כך שלא רצה לדעת את התשובה. הם שיחקו זמן רב בערך כ10 סיבובים וגם סיפרו בדיחות רבות בהן גסות שמהן אלבוס קצת נגעל, השעה כבר הייתה אחת עשרה וחצי שאלבוס יצא מחדרו של ג'יימס ופנה לכיוון חדרו , היה זה יום הולדת טוב אחרי הכל ומחר הולך להיות יום נהדר אף יותר , מחר אחר הצהריים הוא נוסע לסימטת דיאגון...
זה החלק שנמחק לי אתמול , יותר מאוחר היום אכתוב את הפרק הבא שיהי ארוך מאוד .
.
|
0 חרמשים
(5) 1 דירגו
כותב: 
ID : 2652
חסר פה המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מתחננת
