זעם - רק עוד סיפור אהבה ממוצע

היי אמיגוס D:

אז... כן, לא עבר הרבה זמן, אבל בסופו של דבר אני כבר תירגמתי הכל, אז אין אינטרס להחזיק את זה אצלי סתם, הא? (:

טוב, אז יש לי פרט מעניין לספר לכם - הסיפור המקורי (מי שרוצה לקרוא אותו באנגלית מוזמן להיכנס לקישור האדום בצד שמאל למעלה, שכתוב עליו 'הפיק המקורי'. די הגיוני אם חושבים על זה) הוא הסיפור עם הכי הרבה תגובות ב-fanfiction.net, שזה בערך האתר הגדול ביותר לפאנפיקים באנגלית. אז חשבתי... למה שפה לא יהיו הרבה תגובות ועוקבים? אני לא מצפה לעקוף את הפאנפיקים המצוינים שבראש הרשימה (וזה גם לא נראה לי ריאלי) אבל אולי תנסו להפתיע אותי ולכתוב תגובות נחמדות כאן, או אולי להציע לחברים שיקראו? יהיה לי נחמד לראות שהגרסא המתורגמת זוכה גם היא להצלחה מסוימת...

ואגב, אם עוד לא הבנתם - יותר תגובות = פרק חדש מהר יותר!

אז יאללה! לכו לקרוא את הפרק הזה(: כעיקרון הוא בנוי ממכתבים יחסית ארוכים והוא עצמו די קצר, אבל הוא חמוד ומתוק. אגב, אם יש למישהו רעיון טוב למשחק המילים בסוף המכתב האחרון, שיודיע לי! הייתי אובדת עצות בקשר לאיך לתרגם את זה. תגידו מה אתם חושבים ותציעו רעיונות בכיף!

מוקדש לכל המקסימים שהגיבו בפרק הקודם, כולם-כולם, ובמיוחד לאורי שתמך בלי קשר ונתן תגובה מפורטת ומקסימה... תודה רבה אנשים! 3>

טאם-טאם-טאם!

פרק 2

דראקו –

אם אתה שואל לדעתי האישית, הפגישה של אתמול בלילה לא הייתה פורה במיוחד. אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה כלפייך או משהו, אבל אני באמת לא חושבת שזה עזר, זה שהבאת איתך את הזונה האחרונה שלך. התכנסנו בשביל לדון בצעדים הבאים שלנו ובתכנון נשף חג המולד, לא בשביל שתתגפפו בלהט כל שתי דקות... למען האמת, אני מוצאת את זה גם מזעזע וגם מגעיל... איך מישהו כמוך נהיה מדריך ראשי?

אני עדיין מוכנה לדון איתך על הנשף, הלילה אולי, בתנאי שתבוא ללא-ליווי ועם רצון לעבוד. אני הרבה יותר מדי עסוקה מכדי להיות קורבן לתעלולי-הנעורים שלך.

אני עדיין רוצה לגרום לזה לעבוד, דראקו. אני רוצה להוכיח שזה אפשרי להתגבר על הפערים הקודמים ולעשות עבודה טובה. אפילו את המלחמה סיימנו שנינו באותו הצד, דראקו... למה אנחנו לא יכולים להיות באותו הצד עכשיו?

בכבוד רב, הרמיוני.

~*~

גריינג'ר,

אני לא ממש רוצה את הדעה האישית שלך, אם להיות כנה. אבל מאחר ובחרת לכפות אותה עליי, אני צריך לעשות מעשה ג'נטלמני ולהשיב באותו מטבע. תני לי להעניק את לך דעתי האישית עלייך...

אני חושב שזה מגוחך לגמרי שאת חשה צורך לשלוח לי ינשופים. אנחנו באותו בית-הספר, גריינג'ר, לא בשני צדדים שונים של כדור-הארץ. זה אומנם מצער לחלוטין אבל אמת לאמיתה. עם זאת, תמיד היית מוזרה, אז אני מניח שאני יכול לשעשע אותך לעוד קצת זמן...

מאיפה יש לך את הזמן לכתוב מכתבים, בכל מקרה? את האחת שאומרת שהיא כל-כך עסוקה כל הזמן. אבל אני סוטה מהנושא.

לידיעתך, סוזנה היא לא, כפי שאמרת, 'הזונה האחרונה שלי'. היא חברה טובה מאוד שלי, ואני חושב שזה גסות רוח מזעזעת מצידך להעליב אותה בכזו דרך. כן, מתברר שהיא מאוד נמשכת אליי, אם זה שהיא לא הפסיקה לנגוע בי זו אינדיקציה... אבל מה אני יכול להגיד? אני בחור כזה, בחורות זורקות את עצמן עליי...

רגע – אולי חשת לא בנוח עם התנהגותה של סוזנה כי קינאת? את רוצה להיות האחת שיושבת בחיקי, עם שפתייך מוצמדות לשפתיי? את רוצה להיות האחת שאני מביא למיטה? זה למה את רוצה לראות אותי לבד הלילה, גריינג'ר? ממ?

טוב, מצטער לנפץ לך את הבועה, אבל את הרבה יותר מדי מתחסדת לטעמי... אולי תנסי את וויזלי? שמעתי שהוא לקח את בתוליהן של כמה בנות לאחרונה...

בכל מקרה, אהיה שם הלילה (טוב, בוודאי, כי שם חדר השינה שלי) אז אם את רוצה לדבר בערב, שיהיה. אבל אל תחשבי שאני פשוט הולך לשבת שם ולשמוע את כל השטויות שלך. *אני* מחליט, לא את. את לא הולכת לעבוד עליי. תתמודדי עם זה.

- מאלפוי.

~*~

דראקו –

שמי הוא הרמיוני, אתה יודע. וזה לא כאילו אתה לא יכול לאיית אותו, אז תשתמש בו!

איך אתה *מעז* לרמוז שאני מקנאה בזונה הזו! ואל תספר לי את השטויות האלו של "חברים טובים" – אני יודעת שדיברת איתה לראשונה ביום שני; היא רייבנקלואית מהשנה השישית, אז זה לא כאילו אתה רואה אותה כל יום... בכל מקרה, הנקודה שלי היא שאם אי-פעם היה לי חלום בו נמשכתי אלייך, זה בגלל שהוא היה *סיוט*. אז כנראה שאתה לא "בחור כזה" אחרי הכל. לא *כל* הבנות מקבלות פיק ברכיים כשהן רואות אותך. רק החלשות.

ובסדר, אני אראה אותך בחדר המשותף הלילה, בלי שום "חברים טובים" ונוכל לשוחח על הנשף, שאותו נארגן *ביחד*. שנינו נקבל החלטות ונגיע לפשרות אם יהיה צורך. זה מה שעבודה בזוגות אומרת... אין "אני" ב"עבודה בזוגות".

- הרמיוני.

~*~

גריינג'ר,

אולי אין שם "אני"...

... אבל יש זין!

מה את הולכת לעשות לגבי זה?

- מאלפוי.

הפרק הקודם		הפרק הבא