למה היא לא רואה

פיטה:

היא כל כך יפה. תמיד אהבתי את שיערה הכהה. היא אוהבת אותו אסוף בצמה, אבל אני אוהב אותו פזור וגלי כמו הים.

החיוך שלה, הוא זוהר. היא יפה. אני לא יכול להפסיק להסתכל עליה. היא לא מנסה כמו שאר הבנות, להשיג תשומת לב מהבנים, רק המראה שלה גורם לה להיות רצויה. היא שרה כמו מלאך, בקול רך ומתוק, וזה גורם לכל הבנים לרצות אותה. אני רואה את כל הבנים נופלים עליה, אבל היא לא שמה לב, הבן היחיד שהיא שמה לב אליו זה הוא.

גייל. כל הבנות אוהבות אותו. את השרירים שרואים דרך החולצה שלו. את קולו העמוק ואת הניצוץ בעיניו. הוא וקטניס, חברים הכי טובים, אפילו שהוא גדול ממנה. הוא אוהב לצוד כמוה, ולו זה יהיה תמיד, לעומתי. שלא תבינו אותי לא  נכון, הבנים נחמדים, אבל למה היא לא יכולה לאהוב אותי? למה היא לא רואה אותי?

קטניס:

הוא כל כך יפה. אני אוהבת את שיערו הבלונדיני, ואת העיניים הכחולות והחודרות שלו. הוא גם מתוק, איך שהוא עזר לי ולפרים לפני כמה שנים, אבל אמרתי לעצמי לא לפתח רגשות כלפיו. אני צריכה לדאוג לפרים.

פיטה. כל הבנות אוהבות אותו בגלל שהוא הבן של האופה. הוא מושלם, אין בו שום פגם. יש לו משפחה, חברים, אנשים שאוהבים אותו. הוא מצחיק, מהמם, ויש לו רגליים על הקרקע. אני רק ילדה מהתפר שאף אחד לא רוצה.

ראיתי איך הוא מסתכל על בנות אחרות, איך הוא מפלרטט איתן ואז מחזיק אותן קרוב. למה זאת לא אני? למה הוא לא מחבב אותי? למה הוא לא רואה אותי?

"למה היא לא רואה אותי?"

"למה הוא לא רואה אותי?"

"היא אוהבת את גייל"

"הוא אוהב בנות יפות יותר"

"אבל אני עדיין אוהב אותה"

"אני יכולה לוותר"

"אני תמיד אוהב אותה"

"הוא רק הילד עם הלחם"