שנה אחרונה...

כל מי שיקרא או תקרא (או קורא/ת) את הפאנפיק אני רוצה להודיע שאני ממש לא יודעת מתי אני מתכוונת להמשיך אותו כי אני די עמוסה עכשיו (בחינות, בחינות לאולפנא, הכתרה, ראיונות וכו'...)אז אני מצטערת... :(

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג'יימס התעורר לקול אימו, שקראה לו ולסיריוס לקום. הוא תהה מדוע היא מעירה אותם כל כך מוקדם ולפתע נזכר כי היום הם נוסעים להוגוורטס, לשנתם השבעית, והאחרונה.  לאחר מספר דקות הוא קם ממיטתו ונטל את משקפיו. הוא העיר את סיריוס שרטן משהו, ואז קם גם הוא. ג'יימס התארגן במהירות וניסה לסדר מעט את שיערו - ללא הצלחה - ולאחר מכן ירד למטה...

*                         *                         *

ג'יימס היה יפה תואר, שיער שחור פרוע וארוך, נופל על עיניו החומות הבהירות, עיני אגוז - עם גווני זהב מסביב לאישוניו - מהפנטות.

גופו החסון, אשר כל נערה בהוגוורטס - או כל נערה בכלל - הייתה רוצה להתרפק עליו, והריח הטוב הנודף ממנו למרחקים, בושם של גברים - אבל שונה - ובגדיו - בקיציים - משהו בסגנון הג'ינס עד הברך, הכי אופנתיות שיש, משופשפות היטב, נעלי הספורט - בדרך כלל שחורות, אבל אם הם לא מתאימות יש לו עוד לפחות 5 זוגות אחרים, וחולצה קצרה צמודה, אשר מבליטה את גופו המפותח, עם כתובית ובדרך כלל חולצות עם גיטרות, רוק'נרול או תמונות של זמרים מעולם הקוסמים, ובחורף בסגנון מכנסיים שחורות או ג'ינס חולצה שחורה או לבנה אשר מציצה מהקפוצ'ונים שלבש. הליכתו הייתה זקופה, כיאה ל"בן אצולה בהוגוורטס", ידיו בדרך כלל "מדברות " יחד עם פיו בשעה שתהלך בארמונו, וחיוך כובש מתנוסס על פניו הצחורות.

סיריוס היה דומה לו מאוד בלבושו בסגנונו ובהילוכו אך היה בעל עיניים אפורות בהירות בעלות ניצוץ שובב (קונדסאי) ושיער שחור חלק שכיסה את מצחו באלגנטיות פשוטה. חיוכו - כמו  של ג'יימס - היה מאוד כובש.

*                         *                         *

ג'יימס וסיריוס עלו על הרכבת ונופפו להוריו של ג'יימס לשלום. לאחר מכן הם הסתובבו על הרכבת בחיפוש אחר תא ריק. אחרי בערך שלוש דקות הם ראו תא כמעט ריק - שמאכלס שתי בנות בלבד - ונכנסו אליו.

כשג'יימס וסיריוס נכנסו אל התא נשמעו שתי אנחות - אחת מאוהבת ואחת מרוגזת - ושניהם גיחכו.

ג'יימס התיישב מול לילי אך התעלם ממנה ופנה אל סיריוס "היי, רך - כף בא לך שח?" "כן שנייה אני יביא אותו -"

"אל תטרח" גיחך ג'יימס וסידר את כלי השח שלו, בזווית עיניו ראה את לילי וחברתה מביטות בהם.

הוא קרץ אל סיריוס ושאל "משהו מעניין גבירותיי?" לילי ואמנדה הסמיקו ולילי קראה בקול חנוק "היית מת...".

סיריוס חייך והתחיל לשחק. הם שיחקו 4 משחקים.

"שח. מהלך טיפשי חבר" "לא. זה המהלך הטיפשי שלך, רך - כף. שח - מט"                                  

"למה אני תמיד מפסיד למהלך הזה?"

"כי אתה טיפש שלא לומד מטעויות. רוצה עוד משחק?" "כדי שאני יפסיד פעם נוספת? אין מצב." "אוי, פחדן"  "כן? אני פחדן? כי איכשהו זכור לי שאתה זה שמפחד לנשק את אוו-" "סתום!!!!!!!!!! מפגר" "אוי תירגע".

ואז בתזמון מושלם נכנסו רמוס ופיטר לתא "למה לא חיכיתם לנו?" שאל פיטר בעודו דוחף שוקולדה לפיו בחזיריות מבחילה. "כי לא רצינו להקיא מחזירותך על היום הראשון. למה נראה לך? כי לא מצאנו אתכם. סמכנו על זה שרמוס ימצא אותנו ואז תבואו אלינו" "טוב צדקתם" אמר רמוס בעודו זורק את עצמו ליד ג'יימס.

"כן ברור שצדקנו מתי אנחנו לא צודקים?" גיחך ג'יימס רמוס חייך ואמר "אני אפילו לא יחשוב לענות על השאלה הזאת, קרניים." "נכון, כי היא הייתה רטורית ירחוני" אמר ג'יימס וסיריוס פלט צחוק קצר ומתנבח. נחירה רמה של פקפוק הסיחה את דעתם וחמישתם פנו להביט בה, בלילי אוונס. "יש בעיה, אוונס?" שאל סיריוס בקרירות בעודו מביט בה בבוז גלוי. לילי התכווצה תחת מבטו הצורב והשפילה את מבטה, לא עונה על שאלתו.

לאחר כרבע שעה לילי יצאה מהתא לעבר ישיבת המדריכים (היא הייתה מדריכה ראשית) ולסיור ברכבת. ואחר כך חיפשה את מישל עד שראתה שזאת נשארה בדיוק באותו התא וחזרה אליו...

הרכבת נעצרה בחריקה איטית והראשונים לרדת ממנה היו הקונדסאים, אחריהם ירדו עוד מספר אנשים ואז לילי ומישל, ברגע שלילי הרימה את מבטה עיניה הצטלבו עם עיניו של ג'יימס והיא הסמיקה והשפילה במהירות את מבטה. סיריוס שעקב אחר עיניו של ג'יימס גיחך כאשר ראה את פרצופה הסמוק של לילי.

לילי ומישל עלו על אחת הכרכרות, ולפתע לילי הבינה לאן מישל הובילה אותן, ומי נמצא שם, ומיהרה לרדת.

אבל יד שתפסה בחוזקה במרפקה מנעה ממנה לרדת מן הכרכרה. לילי ניסתה להיאבק אך ברור היה שכוחו של בעל היד עלה בהרבה על כוחה, ונראה היה שהוא מודע לכך. לילי הסתובבה כדי להתעמת עם בעל היד האלמוני והתפללה נואשות שמי שתפס בידה הוא בלק או רמוס אך עוד לפני שראתה אותו בבירור זיהתה את שיערו הפרוע וגניחה מיואשת נפלטה מפיה. "עזוב. אותי. פוטר. ע-כ-ש-י-ו!" "שש! רוצה לצאת איתי אוונס?" שאל ג'יימס יודע שזה ישתיק אותה יותר מכל דבר אחר. לילי התעצבנה והניפה את ידה כדי לתת לו סטירה אך הוא היה זריז ממנה ותפס בפרק ידה מונע ממנה להרביץ לו. לילי ניסתה לשחרר את ידה ולכן לא קלטה שג'יימס מתיישב ומושיב אותה (די בכוח) לידו עד שהיה מאוחר מידי...

הם הגיעו. ג'יימס ירד ראשון, וכאשר לילי ירדה, הוא אחז בידה בעדינות ומשך אותה החוצה, מוביל אותה במעלה המדרגות לאולם הגדול...  הם נכנסו לאולם הגדול והוא עזב את לילי שמיהרה להתרחק ממנו במהירות ובכעס, בעוד סיריוס והוא התיישבו ליד שולחן גריפנדור ורמוס ופיטר הגיעו אחריהם.

		הפרק הבא