וויליאם-הרפר-ג'ון

היה זה ערב חמים למדי בעיצומה של חופשת חג הפסחא.

מרבית התלמידים חזרו לביתם בחופשה. המעטים שנשארו לא נסעו משום שהוריהם נסעו בחג, או משום שפשוט אין להם הורים לחזור אליהם.

הייתה זו שעת דמדומים. המעטים שנשארו בטירה היו בעיצומה של הסעודה. כולם, חוץ מאחד; נער זעיר, תלמיד שנה רביעית, ישב לבדו מול האח בחדר המועדון של בית סלית'רין. הנער נראה נינוח, ועל פניו הייתה הבעה מתוחכמת.

חזותו של הנער דמתה לזה של טום רידל הבן, הקוסם האמיץ ששבה את לב כל הבנות כולן בצורה כל-כך יוצאת דופן, אך בתוך-תוכו התחוללה סערה חזקה שאיש לא שיער, אפילו לא הוא בעצמו.

שמו המלא של הנער היה טום ואנדרולו רידל.

לא רחוק משם, במערה חבויה בלב-ליבה של העיירה הוגסמיד, שכן אדם בעל מראה תמים למדי. חזותו הייתה מוגלגית בצורה יוצאת מן הכלל, ואף שרביט לא הזדקר מכיסו.

בעיניי כל אדם שפוי האיש נראה רגיל לגמרי. בעיניי הקוסמים קצת פחות; הוא היה סקיב. איש לא ידע ואיש לא שיער שישנו כיס צפון בנעלו הימנית, שם מוחבאת לה פיסת עץ קטנה. פיסה קטנה, לא שימושית ולא מזיקה…

שמו העכשווי של האיש היה הרפר. האיש התקשה לזכור את שמו, שכן עד כה החליף לפחות תריסר שמות, שם שונה לכל דור.

לרוב היה האיש שוהה תחת חסותם של המנהלים בהוגוורטס, ועבד בבית-הספר בתפקיד השרת הסקיב, אך לאחרונה נעשה המצב מסוכן יותר; אלבוס דמבלדור השיג משרה בהוגוורטס, והאיש ידע שייקח לו לא מעט זמן לתכנן היטב  הכל על-מנת שדמבלדור לא ייחשוף את זהותו האמיתית. לא, לא היה לו כוח להתמודד בשלב מוקדם שכזה עם משרד הקסמים…

דמבלדור מסוכן, דמבלדור חושד… האיש ידע שאסור לו להסתכן יותר מדי. הוא חייב להתרחק כרגע מהוגוורטס, לפחות עד שטום רידל יסיים את לימודיו שם. לפי מה שנראה לו, דמבלדור חושד גם ככה ברידל… אסור שהוא יקשר בין השניים.

אבל אפילו דמבלדור לא יכול לדעת שטום רידל הצעיר נתון תחת קללת אימפריוס שנים רבות כל-כך. אפילו דמבלדור לא יודע שאילולא מי שמכונה כרגע הרפר, טום רידל היה סתם עוד ילד קטן ומציק מבית הפלפאף ולא אותו ילד מתוחכם, שנון ושובה מבית סלית'רין.

למעשה, רידל אפילו לא ניחן בתכונותיו של סלזאר סלית'רין; הוא לא היה שאפתן (ובהתחשב במוצאו המוגלגי, אין כל סיבה שלילד יהיו שאיפות בחיים), הוא לא היה מתוחכם, ואפילו לא ידע לחשננית- הרפר הוא זה שהטמיע בו את המידע הרב.

הרפר לא עשה את הכל סתם. הוא ידע שהוא הופך את הנער התמים לקרבן הרשע. הרפר עשה זאת כדי לנקום בדמבלדור. דמבלדור אהד מוגלגים ובוצדמים יותר מדי, דבר שהרפר לא היה מסוגל לסבול. דמבלדור היה מסוכן, והדרך היחידה שתבטיח קירבה אל דמבלדור הייתה להטיל קללה על אחד מתלמידיו ולגרום לו לעשות דברים שיגרמו לדמבלדור להיות איתו במגע.

הרפר תכנן היטב את העתיד למאה השנים הקרובות; הוא תיכנן שרידל יפתח את חדר הסודות, ינציח אותו ביומן, ייצור לעצמו תומכים אפלים ואפילו ישאל את מורהו האהוב- שעם קצת דחיפה מהרפר היה סלהגורן- לספר לו על ההורקרוקסים. הרפר גם תכנן שרידל ייצור שבעה הורקרוקסים, ואז ייעלם, יעלה מחדש וישמיד באופן סופי את דמבלדור.

הרפר תכנן בכוונה שרידל ייעלם לאחר יצירת ההורקרוקס השביעי: זה היה נבון יותר משום שאיש לא יחשוד בו, כי בדיעבד עד לשובו של אדון האופל הרפר כבר אמור למות מזמן. הרפר אכן ימות, אך שם אחר יחיה במקומו…

התוכנית של הרפר הייתה ברורה; בין שתי המפלות של רידל, הוא בעצמו ישוב לקבל משרה בטירה, שם יהיה בטוח מכל רודפיו- ורבים הם המבקשים את נפשו. במהלך אלפי השנים בהן חי, הרפר צבר אלפי שונאים. רובם החלו לשנוא אותו רק בזקנותם- רק כאשר גילו שהוא שלט גם עליהם במשך כל חייהם, כמו על רבים אחרים. רובם גם מתו פחות מדקה לאחר שהחלו לשנוא אותו.

הרפר לא היה סתם קוסם. הוא היה קוסם גדול כל-כך, עד שאף אחד לא היה מודע לקיומו. בנוסף לכל כישוריו הרבים, הוא היה מומחה כל-כך עד שהצליח לחיות בדמות אדם עשרות אלפי שנים. עשרות אלפי שנים של תחכום, עשרות אלפי שנים של הצלחה…

חייו של רידל נהרסו, כמו רבים לפניו ואחריו, אך הרפר ידע שהוא אינו סובל; הרפר היה מוכשר כל-כך עד שקרבנותיו חיו את הקללה שהטיל עליהם. הם לא היו מודעים לקללה, וחשבו שזהו טבעם. רידל הרגיש את הרוע זורם בעורקיו כאילו נולד כך.

הרפר יהיה גם זה שיקבע את עתידו של הארי פוטר. הרפר מתכנן היטב את המפגש עם סיביל טרלוני, בו ישתיל את הנבואה בראשה וידאג לכך שגם דמבלדור וגם פוטר ידעו עליה. ןכן, שרידל שליחו יישמע על ההתחלה של הנבואה, יאמין לה ויתקוף את הפוטרים…

הרפר לי מתכנן היטב איך להשתלט על טדי לופין, לאחר שרידל ימות. הוא חיבב במיוחד שליטה מגיל קטן, והקטנטן היתום יהיה בקושי בן חצי שנה. בתקופה שהנער הזה ילמד בהוגוורטס הוא שוב יהיה שרת, אך הפעם ייקרא בשם אחר…

אבל מדוע ללכת רחוק כל-כך? כעת, מרגע זה ממש, הוא הופך להיות ג'ון.

הרפר-ג'ון הביט בטירה הרחוקה.

'רד לארוחה, רידל.' הוא אמר בראשו, וידע שבשנייה הזאת רידל קם ויוצא מחדר המועדון שלו. 'יש לך משימה לעשות…'

הקוסם הדגול ביותר בעולם יצא לטיול בשמי הערב הנעימים. היום החליף את שמו מהרפר לג'ון. הוא נשא את השם הרפר המון זמן, יותר מדי זמן… בתקופה בה פיניאס ניגלוס ניהל את הוגוורטס הוא היה וויליאם, ומאז שינה את שמו רק פעם אחת…

ואם כבר מדברים על שמות-

מוחו של הקוסם הדגול קפץ שנים מספר קדימה; הוא ידע שדמבלדור יתמנה למנהל, והחל לרקום לעצמו את הזהות שיילבש אז, כשיפנה אל דמבלדור בבקשה לעבוד שם.

כן, וויליאם-הרפר-ג'ון יצליח לרמות את דמבלדור, כפי שרימה רבים וטובים לפניו. הוא כבר תכנן הכל, אפילו בחר לעצמו שם הולם- פילץ', השרת הסקיב שמתעניין בקורס שצף-כשף, בעל חתולה-ידידה-חברה, שאיש לא יודע (ולא ידע) שהיא זה בעצם הוא; הקוסם הדגול שביכולתו לפצל את גופו- פיזית ונפשית- לשניים (וזאת הסיבה שהוא כל-כך יכעס כאשר יומנו של רידל ייצא לנקום בו ויאבן את חתולתו), כך שאפילו הורקרוקסים נראים בדיחה בעיניו; הקוסם הדגול לא צריך לשלוט בחפצים, הוא שולט באנשים, ובעוד אלף מאה ואחת עשרה שנים בדיוק הוא ישלוט בכל העולם.