זכרונות בגשם

לאחר שיצאו מבית הקפה,המשיכו השניים אל כל מיני חנויות אחרות,שסיריוס היה להוט שרוז "תכיר".

הוא בהחלט לא הבין את התלהבותה מכרך ודף בע"מ.

היא באמת הייתה דומה ללילי.

בדרכם אל שלושת המטאטאים,התנגש סיריוס באדם גבוה,שמיהר לדרכו.כשהרים את מבטו אליו,ראה שזה היה ג'יימס. "קרניים!" קרא בשמחה סיריוס,ואמר,תוך כדי שהוא פורע את שערו של ג'יימס:"חשבתי שאתה בעבודה!"

"רך כף.." אמר ג'יימס,בזמן שהוא שולח מבט מעוצבן אל סיריוס:"תפסיק לגעת לי בשיער!"

"מה שתגיד,ג'יי-ג'יי" "

אמרתי לך להפסיק-!" '

רוז' כחכחה בגרונה,היה נראה כאילו היא הייתה רגילה לכל הקטע של הוויכוחים בין השניים. "

אוה,סליחה רוז,ובכן,ג'יימס,זאת רוז אברדין, השכנה שלנו" אמר סיריוס. עיניו של ג'יימס נפערו "השכנה..?!" "כן,ג'יימס,כמו שאמרתי,השכנה." "אוה,אם כך,שלום לך,רוז,קוראים לי ג'יימס פוטר,נחמד להכיר אותך" אמר ג'יימס,בעודו לוחץ את כף ידה.

רוז ענתה לו במלמול:"כן,גם אותך".היא הייתה חיוורת מאוד,והיה נראה שהיא רועדת. "

רוז,את בסדר?"שאל ג'יימס.

"אני.."ענתה לו רוז,שאחרי שלוש שניות נפלה על הרצפה,מעולפת. "

צריך לקחת אותה לבית שלה,אתה מוכן,קרניים?"שאל סיריוס. ג'יימס הנהן.כל אחד מהבנים שם כתף אחת של רוז עליו,ובקריאה של "שתיים,שלוש!" הם התעתקו לתוך ביתה.

הם השכיבו אותה על המיטה שלה,נותנים לה לנוח.לאחר שסגרו בשקט את הדלת,הלכו לשבת בסלון,למקרה שהיא תתעורר ותצטרך עזרה.

"אז מה,סיריוס..?"שאל ג'יימס:"מוכן לספר לי מה הלך בין שניכם עד שהגעתי..?" "

לא,קרניים,אתה טועה.." אמר סיריוס:"היא לא אחת שאפשר לשחק איתה,היא.."הוא עצר לשנייה,מחפש את המילים המתאימות,ואז המשיך:"היא אישה מאוד מיוחדת,עברה לכאן אתמול מארצות הברית,עם התינוק שלה,אביו נהרג לפני שנתיים..היא כמו אחותי,אחותי הקטנה.."סיים סיריוס.

"יש לה תינוק?!"

"כן,קרניים,תקשיב,אני לא יודע את כל הפרטים,אני רק יודע שקוראים לו הארי,והוא בסביבות גיל שנה וחצי-שנתיים"

הארי.

איזה שם יפה,חשב לעצמו ג'יימס. הוא ידע שלילי אהבה את השם הזה,מעניין איך היא קראה לבן שלהם... ג'יימס עצם את עיניו בכאב.הנושא הזה עוד היה רגיש אצלו.

איך הוא נתן לה ללכת...?

הוא היה כל-כך טיפש אז.. בעודו שקוע במחשבות על לילי ועל התינוק שלהם,אמר סיריוס בשקט:"אני תוהה אם יש קשר בינה לבין לילי..כשישבתי איתה בבית קפה,ודיברתי איתה,ראיתי את לילי מולי,מינוס העיניים הכחולות והשיער החום".. "באמת?" שאל ג'יימס בקול חלול. סיריוס עמד לענות לו,אבל אז הם שמעו את הדלת נפתחת:"סיריוס?ג'יימס?" הם שמעו קול חלש קורא. "אנחנו כאן,רוז" ענה סיריוס.

"אתם יכולים לבדוק אם הארי עדיין ישן?החדר שלו בדלת השנייה משמאל" "בטח,רוז". "

תודה,אני הולכת להתקלח ובאה אליכם". הם שמעו קול צעדים ודלת נסגרת,הם נכנסו לחדר של הארי. הוא ישן בשלווה.

"אוו,הוא כל כך מתוק!"

"קרניים,אתה מתנהג כמו נקבה".

"אבל תודה שהוא מתוק!"

"טוב נו..יש בו משהו שבאמת דורש נשיקה"

"איו,רך-כף,זה תינוק!"

"התכוונתי באופן מטפורי,דביל!"

"אה.."

מכל הדיבורים שלהם,הארי התעורר,הוא התהפך כמה פעמים,פיהק,ופתח את את העיניים.

הם קפאו.

זה לא אפשרי,חשב ג'יימס,יכול להיות שלאבא שלו היו כאלה עיניים..

הוא בחן את החדר,מקווה לראות תמונה משפחתית,או משהו.

הוא ראה על הקיר ממול תמונה של רוז,עומדת בשדה התעופה,יחד עם אדם עם שיער חום ועיניים אפורות. יכול להיות שזה אביו? הוא לא הבין למה,אבל עלתה מדקרת קנאה קטנה בלב.למה?הוא מכיר את רוז בקושי חצי יום!

אבל זה נראה כאילו הכיר אותה שנים.. ו

סיריוס אמר שהיא דומה כל כך ללילי,לילי שלו.. והעיניים של הארי,הירוקות,כמו שלה,העיניים,שהוא ראה בכל מצב אפשרי-שמחה,עצב,כעס,קנאה,צחוק,חברות-ולבסוף שברון. העיניים שרדפו אותו בכל חלום,מאז אותו ערב גורלי,העיניים,שהוא השתוקק לראות בכל פעם שחצה את החדר,מביטות בשובבות,צוחקות.

אבל הוא ידע שזה לא הולך לקרות.

 *&*

בשבועות שעברו מאז,סיריוס וג'יימס התקרבו מאוד אל רוז,ג'יימס,כראש מחלקת ההילאים,הציע לה עבודה כמזכירתו,ורוז לקחה את העבודה בשמחה.

הם חגגו איתה יומולדת להארי,ואותו יום,הם הרשו לעצמם להתנהג כמו ילדים קטנים,ולא כמו מבוגרים בני 24.

היא אמרה להם שנולדה באנגליה,למשפחה מוגלית,ולמדה בבובאטון,היא התחתנה בגיל 21,ובגיל 22 ילדה את הארי,אז ג'ייסון מת בתאונת דרכים,והיא לא יכלה לשאת את המחשבה להישאר באנגליה,היא עזבה לאמריקה,אבל בסוף הגעגועים השתלטו עליה והיא חזרה ללונדון. י

ום אחד,כששלושתם יצאו לבר בשעות הלילה,הם הציגו לה את שאר הקונדסאים,פיטר ורמוס.

היה נראה שרוז ורמוס התחברו ישר,ממש כמו הוא ולילי,בפגישתם הראשונה.

היא הייתה דומה ללילי באופן מפחיד,היא עשתה כל דבר כמותה-כיווצה את הגבות כשחשבה,נשכה את שפתיה כשרצתה להגיד משהו שלא היה מוצא חן בעיניה,תופפה עם הרגל ברצפה כשהייתה עצבנית.

הוא הרגיש קרוב אליה באופן מוזר,אך מיוחד בו זמנית-כאילו יש מעין קשר,המחבר בניהם.

אולי הם הכירו בגלגול הקודם,ג'יימס חשב לעצמו בחיוך. היא הזכירה לו את לילי שזה היה לו כואב.

הוא עוד לא התגבר על לילי,היה נדמה לו שהוא לא יתגבר עליה אף פעם. סיריוס לא לחץ עליו לצאת עם נשים אחרות,הוא ידע עד כמה ג'יימס אהב את לילי,

והאמת,נראה היה לג'יימס שסיריוס רצה לראות את ג'יימס רק עם לילי.

וגם הוא רצה.

*&*

יום אחד,רוז בקשה מרמוס לבוא אתה לגרינגוטס,היא הייתה צריכה להפקיד שם כמה דברים,ורצתה ליווי,רמוס נענה בשמחה.

הם עברו את כל השערים,והתחילו לדבר בנינוחות על הספר האחרון שיצא במסגרת כישופי ההעלמות,הם עלו על הקרון,והתחילו לנסוע אל תוך הכספות.

ואז לילי נזכרה- המפל!הוא ישטוף ממנה את כל השינוי שעשתה לעצמה!

 -היא חייבת לרדת,היא- ו

וש!!

המים שטפו אותה,והיא התחילה להרגיש את עיניה משתנות לצבען הירוק,ושערה המתחיל להתארך ולהתאדם.

כעבור כמה שניות,שיצאו מהמפל,רמוס ניגב את עיניו,ותוך כדי אמר:"הם הפילו עלינו כמויות של מים!לא כן,רוז?" ו

אז הוא הסתובב אליה,ועיניו נפערו בתדהמה,מילה אחת עלתה על שפתיו:

"לילי?"

***

אז..מה אתם אומרים?\ החלטתי לעדכן בגלל פורים והכל..ובגלל שהגבתם לי!! בכלל לא ידעתי שאנשים באמת קוראים את זה.. ורק שתדעו-ככל שמגיבים יותר –אני מעדכנת יותר מהר.. חג שמח!!

הפרק הקודם		הפרק הבא