לילי וג'ימס פוטר

"פוטר השוויצר הזה! אני רק מקווה שהוא יפסיק לחזר אחריי...אני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן..." חשבה לעצמה ליליאן ויולט אוונס בעוד הייתה בדרך לכיתת השיקויים לשיעור כפול עם פרופסור סלהגורן.

ליליאן שחוזרה ע"י ג`יימס פוטר משנתה השלישית לא שינתה את דעתה. למרות, שבתוך תוכה היו רגשות חיבה לאותו ג`יימס פוטר.

אך היא ניסתה להדחיק את אותן הרגשות לפינה.

"לילי!" צעקה חברתי אלכסיס שעות ושמתי לב אלייה. הסתובבתי לעברה.

"היי," אמרתי בחיוך. "חיפשת אותי?"

"כן, אין שיעור שיקויים וסיריוס ושאר הקונדסאים מאספים את כולם בחדר מועדון." אמרה אלכסיס ומשכה אותי לכיוון חדר מועדון ששיך לבית גריפינדור.

"את יודעת שאני לא סובלת את פוטר..." הזכרתי לה בעדינות.

"תפסיקי להיות כזאת אנטי! וחוץ מזה קראתי את היומן שלך."היא אמרה והמשיכה לגרור אותי.

נעצרתי בפתאומיות והחוורתי מפחד."את עשית מה?!" שאלתי אותה בכעס.

"אוף בואי כבר!" היא אמרה וניגררתי אחרייה באי רצון לכיוון חדר המועדון.

אלכסיס נכנסה לחדר מועדון ואני נכנסתי אחריה באי רצון.

"טוב,אני רואה שלילי נזכרה לבוא אז יש לנו כמה הודעות..."הודיע סיריוס בדרמתיות כשעמד על אחד השולחנות. כל חברינו מהשנה השביעית הביטו בסיריוס בהתרגשות.

רמוס,ג`יימס,פיטר וסיריוס הביטו בראש חשיבות בכל חבריהם.

"טוב," פתח ג`יימס, "כפי שאתם יודעים שעוד שבוע אנחנו אומרים שלום מכל הוגוורטס."

"אז אני וחבריי,"התערב רמוס.

"אתה? כן בטח. תמשיך לחלום. אני וסיריוס חשבנו על זה."אמר ג`יימס ביהירות.

"אתם מוכנים להגיע לעיקר?"התערבתי."יש לי עוד מעט שיעור סייפות."אמרתי בכעס מעול בחוסר סבלנות.

"סייפות? לא הגזמת קצת אוונס?" צחק סיריוס בחשיבות עליונה.

"אתה שקט! כל בת יכולה להשתמש בחרבות." אמרתי בכעס.

"אז נכסח אותך." צחק ג`רמי שהיה חבר של אלכסיס.

"אלכסיס, אולי תשתיקי את החבר האידיוט שלך?" שאלתי וכבר התפוצצתי מכעס.

"הוא ישתיק את עצמו." אמרה אלכסיס בחיוך והמשיכה.. "טוב,סיריוס וג`יימס תמשיכו בהודעות שלכם."

"טוב, אז פיטר השתעמם והתחיל לשרבט שיר על הוגוורטס ויצא לו שיר פצצה אז אנחנו מחפשים אנשים שיודעים לנגן ולשיר שישירו את השיר בסוף השנה מול כל השכבה." אמר רמוס בחיוך.

"וגם נערוך דף קשר ויפתחו חוגים קצרים. ובשבילך ליליאן יהיה סייפות." אמר ג`יימס בחיוך.

"אם יהיה החוג הזה אני רוצה להיות המדריכה. למדתי את זה שנים." אמרתי בחומרה.

"מדריכה? אוקי...." אמר ג`יימס בהשתאות.

"פנינו את מקגונגל ודיברנו עם דמבלדור הוא מאשר הכל. התוכניות יצאו לפועל בימים הקרובים. אפילו עכשיו כולכם עוזרים בזה...זה לכל השכבה מכל הבתים." המשיך ג`יימס בחשיבות.

הייתה שתיקה בחדר מועדון.

"נו חבר`ה זה יהיה כיף." הפציר בנו פיטר.

"דיבר זה שכתב שיר על החיים בהוגוורטס." לגלג תומאס.

"אהמ-אהמ." כחכחתי בגרוני.

"כן אוונס?" שאל סיריוס בגבה מורמת.

"איפה להירשם?" שאלתי בחביבות.

כולם הסתכלו עליי המומים. ג`יימס הגיש לי גיליונות קלף מלאים בטבלאות ועט נוצה.

"ליליאן אוונס-מדריכת סייפות." רשמתי במהירות. עייני התעכבו על שורה בטבלאות החוגים.

"הופעת ריקוד..." לחשתי.

"מה?" שאלו כולם.

"ריקוד...אלכסיס זה מתאים לך." אמרתי לאלכסיס בחיוך.

"אני...אני..לא בטוחה." היא אמרה בביישנות.

"שטויות לא יקרה כלום. אני ואלכסיס נדריך אותם." אמרתי ורשמתי אותי ואת אלכסיס.

"לילי, את לא תעמדי בעומס." עצר אותי רמוס.

"אל תהיה שוטה. סייפות וריקוד זה כמעט אותו דבר. אני אשרוד." אמרתי והלכתי לחדר השינה של הבנות.

"היא השתגעה היא לא תעמוד בעומס..." אמרה אלכסיס בדאגה.

"היא תמיד עומדת בזה." אמרה לולה.

"לא תמיד..." אמרה אלכסיס בשקט ועזבה את חדר מועדון.

הייתה שתיקה.

"טוב,אז מי רוצה להירשם?" שאל סיריוס בחיוך; ההוא עם הגומה.

כולם נרשמו והקונדסאים נראו מאושרים.

הלכתי לכיתת הסייפות להתאמן על הכישורים שלי עם הפרופסור הזקן-זונקו זונקי.

הוא היה אכזרי וקרי למדי ועוד יותר נורא- הוא היה תלמיד מסלית`רין בצעירותו.

נכנסתי לכיתה והוא עמד שם עם פרצופו המפחיד.

"איחרת." הוא סינן בין שיניו הצהיבות.

"זה לא יקרה שוב פרופסור." אמרתי לו ולקחתי את חרבי והחזקתי בה היטב.

"אני מקווה שהשתפרת." הוא אמר והתחלנו להילחם באחד השנייה.

"תקשיב הצלחנו שיהיו לנו מדריכים וחדרים לחוגים חוץ מהחוג שאני ולילי נדריך." אמר ג`יימס בדאגה.

"אתה ולילי? אתה מלמד איתה סייפות?" שאל פיטר בתדהמה.

"כן." אמר ג`יימס בחיוך.

"אתה לא יודע כלום בסייפות!" התערב סיריוס בצחוק גס.

"חכה ותראה אני אלמד ממנה." אמר ג`יימס בקול רגוע.

"אתה..." התחיל להגיד רמוס. את קולות של מתכות נפגשות הפתיעו אותם.

הם הלכו אל כיוון הקולות ומצאו כיתה עם דלת פתוחה, חדר גדול ומואר. כולו היה מלא בחרבות.

החדר היה ריק מלבד שני אנשים שנלחמו זה בזה.

אחת מהם הייתה לילי.

ג`יימס וסיריוס הביטו בלילי שזזה במהירות, הודפת את חרב האויב במהירות ונעה בתוך החדר בנחישות.

פתאום מוזו תקף אותה והפיל אותה ברעש גדול לרצפה והרים את סנטרה בעזרת חרבו.

לילי הביטה במוזו באימה ובפחד.

"עברת את המבחן." הם שמעו את מוזו האיום לוחש לה ואת לילי כמה באיטיות וחרבו של מוזו עולה יחד איתה. לילי הרימה את חרבה מהרצפה ושמה אותה בתוך הנרתיק השחור.

קדה למוזו קידה קטנה ואספה את חפציה באיטיות.

ג`יימס דפק על הדלת הפתוחה.

"יבוא." אמר מוזו.

ג`יימס וחבריו נכנסו לחדר.

"מה אתם מחפשים?" זונקי שאל אותם.

"יש לנו אישור להשתמש בכיתה הזאת לחוג סייפות." אמר ג`יימס והגיש לזונקי גיליון קלף קטן.

צחוקו המחוספס של פרופסור זונקי הצטלצל בחלל הכיתה. עברה בי צמרמורת קלה.

"סייף זה דבר קשה. העלמה אוונס גמרה הרגע את ההכשרה שלה. סייפות זו לא צחוק בחורים." הוא אמר במבט רציני.

"למען האמת פרופסור." פניתי אל הפרופסור. "עברתי את ההכשרה לפני שלוש שנים." אמרתי לו והוצאתי תעודה הכשרה והגשתי לו.

"אבל זה שטותי!" הוא אמר בכעס, "הבסתי אותך עכשיו."

"לא הייתי מרוכזת. אני מדריכה את החוג שהם הקימו ואני זקוקה לחדר הזה." אמרתי והבטתי סביב.

"טוב אני מניח שזה כן. רק בשבילך העלמה. בשבילם לא הייתי חושב אפילו." הוא אמר ויצא מהכיתה בצליעה.

"טוב יש לי הופעה לארגן עם אלכסיס." אמרתי והנחתי את חרבי במקומה על מדף עץ האלון.

"בהצלחה. ולילי.." אמר ג`יימס.

"כן?" שאלתי אותו בחיוך.

ג`יימס מצמץ טיפה. "תודה הצלת אותנו." הוא הודה לי.

"שטויות." אמרתי ויצאתי מהכיתה לכיוון חדר מועדון.

"היא טובה.." מלמל רמוס.

"כן..." מלמל ג`יימס בחולמניות.

"אווו..." שרק סיריוס

"שתוק." אמר ג`יימס והוא הלך לאגם.

		הפרק הבא