יום אחד

באותו בוקר הייתה ההגרלה, בה בן ובת יבחרו לשחק במשחקי הרעב. 
בגלל שגרתי במחוז שתיים, לא היו לי דאגות.
במחוז הזה תמיד מתנדב איזה נער שרירי או נערה ערמומית ללכת, ולחזור כזוכים.
זאת הייתה מסורת.
למען האמת, ההגרלה במחוז שתיים הייתה רק לשוויון בין המחוזות.
השמות בשני הפתקים שלי היו חסרי חשיבות. 

ובכל זאת, תמיד זה הרגיש מוזר לעמוד בכיכר, יחד עם מחוז דומם שלם, ולצפות בפתקים מוגרלים.

בנים, ואז בנות, ותמיד התהיה של מי היה חסר-המזל שבכל מחוז אחר היה יעודו כבר נקבע כמוות.

דקה קצרה עברה מאז שהמתנדב, בחור חסון בן שבע-עשרה שטרם ידעתי את שמו, עלה לבמה במחיאות כפיים.
דקה קצרה, לפני הרגע המחריד.

והמתמודדת ממחוז שתיים היא... לילי בראון. 

		הפרק הבא