הזיכרון

הערה:הפרק עדין לא מבוטא-ברגע שהבטאית שלי תסיים אני העדכן, קריאה נעימה ושוב המון תודה ל:I Am It's Who I Am

"צפרדעי שוקולד"-ניסה הארי,הפסל לא זז.

 "עוגת דלעת"-ניסתה גם ג'יני ושוב-ללא הצלחה.

לאחר כ15-ניחושים הארי נאנח וג'יני הביטה בפסל-"קרמבו" אמרה פיתאום והופיעה ניצנוץ בעיניה כאילו נזכרת במשהו, הארי שרצה להתחיל לגכך לא הספיק-הפסל התחיל לזוז וחשף מאחוריו גרם צר של מדרגות לולייניות, ג'יני חייכה למראה הבעת התדהמה שהייתה על פניו של הארי והסבירה "כשניסינו לגנוב את חרב גריפינדור,מסנייפ, זאת הייתה הסיסמא, זה היה הרעיון של נוויל-כנראה שעדיין לא החליפו את הסיסמא",הסבירה בפשטות והחלה לעלות במדרגות, הארי אחריה. שניהם נכנסו למשרד-כמעט מרוקן מלבד שולחן,כיסא גבוהה, ספרים והמון דיוקנות. הארי וג'יני הסתכלו זה בזאת-פרופסור מקונוגול ריקנה את משרדו של דמבלדור-והגיגית לא נמצאת. כמובן שהיה אפשר לחפש במדפי הספרים-אבל לא כל-כך פשוט להחביא משהו כמו גיגית בין הספרים... לאחר חצי שעה של חיפושים הסירה ג'יני מאחד המדפים וילון ומאחוריו ניגלתה שידה ענקית מלאה ארוניות קטנות, כלוב רק ספרים ישנים ותצלומים ישנים. שניהם החלו לחפש בחיפזון בין המדפים, התצלומים, הספרים והארוניות אך אחרי בערך עוד שעה עדיין לא מצאו דבר... הארי הביט באומללות בכל המשרד כמנסה למצוא משהו שלא ראה עד כה אך לא מצא-הכל היה אותו הדבר-מדפים חצי ריקים, דיוקנות ישנים (וכמה מהם נוחרים) והמון אבק-כך היה המשרד של דמבלדור עכשיו, והוא וג'יני חיפשו כבר בכל המשרד- מהרצפה ועד הספרים הכי גבוהים מהמדפים ולא מצאו דבר ולאחר חמש דקות גם ג'יני ירדה מהסולם בו בדקו את הספרים הגבוהים ועליה אותה הבעה-התייאשות. שניהם פנו לצאת מהמשרד אך לפתע קטע אותם קול גבוהה אך לעומת זאת מזמין ונעים שניהם הסתובבו בבאת אחת וראו שמי שדיבר היה...

הפרק הקודם		הפרק הבא