0 חרמשים |
הסיפור שפעם היה פיקצר נמשך. תהנו. וגם הפיק לא ננטש! אני פשוט לא מצליחה לעלות פרקים! זה הכל! אז חכו בסבלנות...
פרק מספר 1 - צפיות: 3946
(5) 4 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: אין - זאנר: מסתורין, דרמה, מתח - שיפ: אין - פורסם ב: 20.03.2012 - עודכן: 03.01.2014 | המלץ! ID : 2854 |
ערכתי את הפרק והפכתיי את הפיק שהיה פעם פיקצר לסיפור. מקווה שתמשיכו לקרוא. ************************ הצל התקדמתי בסמטה, רק להגיע עד הקצה. ידעתי שהוא עוקב אחריי והוא ידע שאני עוקבת אחריו. הוא ידע שראיתי אותו ואני ידעתי שהוא ראה אותי. הצל עקב אחריי עד סוף הסמטה, מבוא סתום. "אוליי תפסיק להתגנב ותראה את עצמך" אמרתי בקול רגוע ופניתי לעברו. דמות רפאים יצאה מין הצללים אם חיוך משועשע. "תפסת אותי משנת צורה" הוא אמר אם גיחוך בעודו מרים את ידיו בכניאה. במהירות הבזק הסתערתי אליו והצמדתי אותו לקיר, ציפורניי גדלו ושרטו את עורו. "למה אתה עוקב אחריי, הנרי?" שאלתי אותו ונעצתי את עיניי הצהובות בעינייו הירוקות, שהביאו לי פעם תחושת הגנה. אבל זמן זה עבר. הוא חייך חיוך ערמומי. "אחייך שלח אותי, ואלרי" אמר וחיוכו נעלם, רק עינייו הראו רגש, דאגה. ידעתי למה הוא היה מודאג, הנרי פעם היה חברי הטוב, לפניי שאחי שינה אותו. "אני לא מעוניינת" אמרתי ושיחררתי אותו. הוא נפל על הרצפה בגניחה. " ואלרי את לא מבינה!" אמר ותפס את ידי בעודי פונה ללכת. " אם לא תחזרי הוא יהרוג את איילין!". קפאתי. "על זה אתה חושב עכשיו?!" קולי התגבר בכעס. "על להציל את החברה שלך?!". הוא הביט בי במבט קפוא וחסר רגש. "אם לא תבואי איתי, אקח אותך בכח" אמר והיסתער אליי. ברגע שתקף תלשתי את ראשו מין כתפיו. דם אדום פרץ מגופו צובע את גופי בשמלת התחרה הזהובה לצבע ארגמן זוהר, המעורבב בדמעותיי. נפלתי על רצפת הסמטה, והבטתי בגופו המתפורר של הנרי, חברי הטוב לשעבר וגם אהובי. גשם התחיל לרדת, הבטתי בשלולית שנוצרה לידי, ילדה חיוורת אם עניים צהובות ושער פרוע בצבע חום שוקולד, מכוסה דם, הביטו בי מתוכה. שינייה שהיו לניבים התכבצו לצורתם המקורית. "למה אני?!" צעקתי לשמיים. "למה אני?"... *** צחוקו החרישי התפזר בכל העולם, עיניו האדומות כדם בכו דמעות בצבע ארגמן שנפלו על בגדיו. האישה אם השיער הזהוב והעניים הכחולות כשמיים בשמלת המשי בצבע ירוק בהיר כדשא התרחקה מכס המלכות בחשש רב, היא נעמדה ליד שאר חברי המועצה, שהביטו במנהיגם בבהלה. "תיסבלי עוד, ואלרי" לחש המנהיג, שערו החום מזדקר לכל הכיוונים, ועיניו זוהרות בדמעות "עד שתקראי לי ותגידי לי שאת צריכה רק אותי...". תגובות?
|
|
||||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |