about a girl

בלה עלתה על הרכבת .

היא נופפה לדראקו לשלום, היא ידעה שהוא לא אבא שלה אבל הוא גידל אותה כמו ביתו.

בלה  לא ידעה הרבה על הורים שלה , היא רק ידעה ששניהם היו בסלית'רין ושלאמא שלה קראו בלטריקס (על שמה בלה נקראה). שני ההורים שלה מתו במלחמה זה כל מה שדראקו סיפר לה.

בלה בהתה מחוץ לחלון וראתה את דמותו הקטנה במהירות של דראקו מנופפת לה לשלום .

היא אהבה את דראקו ואת סקורפיוס , אבל היא תהתה איך זה היה לגדול עם משפחה משלה .

דלת הקרון נפתחה חריקה ואל הקרון נכנס ילד בן גילה .

"היי" הוא אמר בחיוך . "אני יכול לשבת פה?"

"בשמחה" ענתה לו בלה וחייכה . היא כבר הכירה חבר חדש . אולי שנה הראשונה שלה בהוגוורטס לא תהיה כל כך גרועה .

"אני בלה" "אני ג'יימס , נעים להכיר"

לאחר שש שנים

"יו , בל!" נשמעה צעקה מאחורי גבה של בלה היא הסתובבה וראתה את ג'יימס רץ לקראתה . "בתור הקפטן של ניבחרת הקווידיץ' של גריפינדור הייתי מצפה ממך לרוץ יותר מהר" היא צעקה "מצד שני , גריפינדורים תמיד ישארו גריפינדורים"

"תחזרי למרתף שממנו באת" חייך ג'יימס ועטף אותה בחיבוק רחב. בלה יכלה להרגיש את מבטו של דראקו קודח בעורפה .

היא וג'יימס היו החברים הכי טובים כבר שש שנים ועדיין לא נראה לה שדראקו אי פעם יתרגל לזה.

"בואי נעלה לרכבת" אמר ג'יימס . "אני כבר באה , לך תתפוס לנו קרון טוב"

בלה הלכה לכיוונו של דראקו וחיבקה אותו .

"אני אתגעגע " אמרה כמו תמיד "אל תשכח לכתוב לי"

"שמרי על סקורפיוס" אמר דראקו "אני מבטיחה"

בלה הסתובבה כדי לעלות על הרכבת ודראקו תפס בידה "תקשיבי בלה.." הוא אמר בהיסוס  .

בלה ידעה לאן השיחה הזאת הולכת , היא ודראקו אף פעם לא דיברו על דברים כאלה , זה יה מספיק מביך שהוא היה צריך לנהל את השיחות האלה עם סקורפיוס , אז עוד איתה?

"אני וג'יימס רק ידידים "  "כן אני יודע " אמר דראקו והשפיל את מבטו לרצפה. "תשמרי על עצמך בלה"

"אל תדאג לי" היא אמרה "אני אהיה בסדר"

בלה עלתה על הרכבת ונכנסה לקרון .

דראקו הסתכל על בלה הרצה לרכבת בדאגה . הוא חייב לספר לה , אבל הוא לא יכל . הוא רק דמיין את מבטים שננעצו בה בשנה הראשונה כשמצנפת המיון הכריזה "בלה רידל – סלית'רין"

		הפרק הבא