שנה ראשונה שלי בהוגוורס

היום הראשון שלי התרגשות ענקים אני מחכה לראות הכל וואי אתם לא תרמינו כשתיראו מה קורה שם בבית הספר!!

כותב: dfhvbivdfb
הגולש כתב 1 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 5542

(5) 2 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: נעומי2000 - זאנר: נעומי2000 - שיפ: נעומי2000 - פורסם ב: 01.04.2012 - עודכן: 07.04.2012

המלץ!

ID : 2898

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

כל כך התרגשתי אמרתי להתראות לחבריי ולמשפחתי ונסעתי לתחנת הרכבת. עליתי על הרכבת אקספרס להוגוורס וזה לא לקח הרבה זמן להגיע לשם. כשהגעתי לבית הספר דיי פחדתי הסתכתי על כל הסביבה ולא הייתי היחידה שם. היו עוד הרבה נערים ואנשים מוזרים.לא בזבזתי זמן ונכנסתי מהר לתוך בית הספר.כשנכנסתי מולי היו מדרגות עם שטיח אדום עליהן ופסים זהובים בצדדים.בצד ימין היה דלת עם חלון שקוף הצצתי לבפנים וראיתי רק כיתה,בלי אף אחד בפנים.הסתכלתי לצד שמאל והיה מסדרון התקדמתי למסדרון וראיתי דיי הרבה נערים.הלכתי לאיזה נער ושאלתי אותו בעדינות שלא יפחד מפני:"היי אמממ....אתה במקרה יודע איפה..."ועצרתי הסתכלתי על פניו היפות הלבנות כשלג עם עניו הכחולות טורקיז ושערו החום בהיר.עמדתי מולו משותקת הרגשתי מטומטת ומהר המשכתי את המשפט:"החדר שבו מלמדים התגוננות בפני כוחות האופל?" והמשכתי להסתכל לתוך ענין היפות.הוא ענה לי:"שם מול הדלת הכחולה".והעברתי מבט מעניו לעבר המסדרון הסואן לעבר דלת כחולה ומולה הייתה דלת מעץ מוזרה..מקולפת...אמרתי לאותו ילד תודה וכשהסתובבתי ללכת למסדרון הרגשתי אותו אוחז בידי הסתובבתי חזרה ופתאום ראיתי אותו קרוב אליי יותר שאלתי אותו:"מה אתה עושה?" ופתאום לחין שהיו עד עכשיו לבנות הפכו לורודותו אז לאדומות.הסתכלתי עוד פעם אל תוך ענין וראיתי ששהוא מחפש תשובה ואז הוא שם את ידו מאחורי ההראש גירד ואמר:"אאאא....אני? אני לא עעעע...עשיתי כלום..."הוא גמגם. הסתכלתי עליו במט מוזר כאילו הוא עם תחתונים עכשיו.רציתי לצרוח עליו לעזוב את היד שלי.אבל למזלו הצלצןל קטע אותי התחלתי ללכת אל תוך החדר עם הדלת העשויה מעץ המקולפת פתחתי ובקושי היה שם מישהו.בסך הכל ראיתי כמה נערים ונערות לא חשובים כל כך.הסתכלתי על הכיתה.השולחנות היו מסודרים בארבא שורות ובכל שורה היה מאחורה טור של שמונה שולחנות וכיסאות.התקדמתי אל השורה השנייה ספסל מספר 4 למרות שזה נשמע מוזר כי כל הספסלים הראשונים היו רקים אבל אני רציתי לשבת טיפונת מאחורה.ראיתי עו ילדים נכנסים ובניהם היה הארי פוטר שמתי עליו את עניים ראיתי שהוא מתקדם לעברי והוא ישב בדיוק ישב ספסל אחד מולי וראיתי שתי ילדים,ילדה וילד שקוראים לאילדה הרמיוני ולילד רון ככה לפחות אני חושבת לפי סבב השמות...כשהגיעה טורי המורה שאל:"נעומי?" ועניתי בקול דיי חלש:"כאן.." כי דיי הייתי ביישנית והוא המשיך אותו פרופסר לא כל כך התזכזרתי בשיעור אכל אז היה צלצול ורצתי אחריי הארי רון והרמיוני.הרמינוי דיי שמה לב שאני עקבתי אחריהם אז היא עצרה את הארי ואת רון וראיתי שהיא לוחשת משהו להארי ורון וזה דיי ברור שזה היה עליי.ראיתי אותם מתקדמים לעברי למזלי הייתי בדיוק ליד הלוקר שלי אז היה לי דיי סיבה למה אני לא יכולה לדבר כל כך.רון נגע בכתף שלי והסתובבתי.הסתכלתי עליו כאילו אני לא יודעת מה הוא רוצה ואז ראיתי את הארי ואת הרמיוני מסתכלים עליי.הסתלכתי על הארי ומיד אמרתי :"אתה הארי פוטר?!" הוא ענה לי בקול חלוש:"כן..."ופתאום רון התפרץ ושאג:"את עוקבת אחרינו?!" ואני הסתלכתי עליו העניים גודולות כאילו לא יודעת על מה הוא מדבר ועניתי:"טוב....כן אבל זה מכוונה טוב תיראו...שמאתי עליך רות הארי פוטר ופשוט רציתי באמת לדעת את הכח הגדול שלך ובאמת להיות איתך ועם חבריך אבל אחריי איך שהתנהגתי בטח לא תרצו..." גמרתי להשים את הדברים בלוקר והתחלתי לעשות צעדים איטיים באמת התאכזבתי ופתאום הרגשתי יד נוגעת בכיתיפי הסתובבי במהירות ואז ראיתי את הארי מסתכל עליי עם חיוך קטן וראיתי את הרמינוי ורן גם כן מחייכים ואז הרמינוי אמרה:"אל תדאגי הכל בסדר תוכלי להיות חברה שלי של הארי ושל רון". כל כך שמחתי!!חיבקתי את הרמיוני ואז היא לחשה לי באוזן שנוכל לדבר שיחות של בנות ואז היא אמרה להארי ולרון:"תכף חוזרת..אתם יודעים שיחות של בנות.." והלכנו לקפיטריה.היא התחילה לספר לי על ילד שוקראים לו ג'יימס שרודף אחריה שלוש שנים ואני עם פה פעור מסתכלת עליה ושאלתי עם היא רצינית והיא ענתה לי בהנהון ראש שכן ופשוט לא האמנתי, שלוש שנים?! פתאום פסקה שיחת הבנות שלנו כשמענו צעקה מקפיאת דם!!אני והירמיוני התחלךנו לרץ אל קולות הצעקותו עוד כולם רצים לכיון השני כדי לברוח.כשהגעתי אני והרמיוני לא האמנתי מה עמד לפנינו!!