מכתש גודריק

הארי התעורר במחילה, מתנשם ומתנשף כאילו זה אתה חזר מריצה ארוכה. הוא ציפה שלאחר מותו של וולדמורט חלומותיו הרעים יפסיקו אבל טעה,היה זה כבר כחודש אחרי מותו של וולדמורט והחלומות אחד אחרי השני סיוטים,

כל פעם חלום אחר חלום, קרן מסנוורת של אור ירוק, צחוק מרושע וצעקה של אישה שמבקשת רחמים על בנה- ואז נרצחת. חלומות שלא נתנו להארי מנוחה-פעם אחרי פעם נרצחת אימו בחלומו ולמען מי? בשבילו.

-"אוי, הארי אתה נראה נורא חיוור!"-אמרה גברת וויזלי כאשר הארי ירד במדרגות ביתה, "לא נורא, תשב ואני כבר אגיש לך ארוחה" חייכה גברת וויזלי ורצה למטבח להביא את הארוחה. 

"הארי איך ישנת?, אתה נראה נורא..." אמרה הרמיוני כאשר ירדה גם היא לעבר המטבח. "בסדר" שיקר הארי אבל עיניה של הרמיוני ננעצו בו, היא תמיד ידעה מתי שיקר, "טוב היה לי עוד סיוט" נכנע הארי.

"הארי זה לא סימן טוב!, ציפיתו שאחרי מותו של אתה...-כלומר של וולדמורט החלומות יפסקו, אולי הקשר בינכם לא נותק? אתה חייב לספר למישהו, אני אנסה לגלות משהו באחד הספרים שלי" אמרה דאגה אך הארי קטע אותה.

"הרמיוני, וולדמורט מת-אין סיכוי שיש בינינו קשר זה סתם חלומות רעים זה לא שלך לא היו כאלה..." אמר הארי "הארי, אני יודעת שהוא מת אבל בכל זאת אסור לנו לקחת סיכונים-ואולי הוא יוכל לחזור בגללך?" אמרה הרמיוני והתחילה לחתת בתיקה.

"הרמיוני איך הוא יכול לחזור? השמדנו את כל ההורקרוקסים שלו וגם אותו עצמו אפילו לו אין עוד נשמות מיותרות"ניסה לשכנע אותה לרדת מהעיניין. "הארי כבר אמרתי-אסור לנו לקחת סיכון" אמרה בלי להסתכל עליו עדיין מחטתת בתיקה.

"הרמיוני אם אני מת-אז אני מת אני לא חי עוד איפשהו רחוק מאנגליה...". "הארי ואם יש עוד הורקוקס שלא אתה ול דמבלדור ידעתם עליו?-אתה הרי זוכר שאפילו וולדמורט לא ידע שאתה הורקרוקס"

		הפרק הבא