הו לילי!

וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג :)

"תעצור עכשיו!"
ג'יימס מיהר ורץ במסדרונות הוגוורטס כששני שרביטים בידיו. סוורוס מיהר אחריו.
"זה שלי!" צעק סוורוס בחוסר אונים. "דיי!!"
כל מה שג'יימס עשה בתגובה היה רק לצחוק.ולטפס לקומה גבוהה יותר בטירה, וכך להמשיך את המרדף.
סוורוס נשך את שפתו והמשיך לרוץ. ידוע היה לכולם, שבגלל שג'יימס היה בקבוצת הקווידיץ', הוא היה בכושר הרבה יותר טוב מסוורוס. סוורוס נאנק. הוא לא יוכל להמשיך לרוץ עוד זמן רב.
הזעם מילא אותו. מאז היום הראשון שלו בהוגוורטס, ג'יימס חתר נגדו. הפיל "בטעות" את השיקוי שלו בשיעור שיקויים, שם לו רגל כשקפץ על המטאטא, כשניסה להתקבל לקבוצת הקווידיץ'.
ועכשיו הוא גם לקח לו את לילי.
לילי. הוא ידע שהוא אוהב את לילי. אבל הוא עדיין נלחם בעצמו. זה לא יכול להיות, חשב. היא... היא בוצדמית.ואסור לו להיות בקשר איתה. ההורים שלו לא יודעים שהוא מדבר איתה.
והחלק העיקש שבו ענה: 'הנה לך, אתה רואה. אתה בעצמך לא מסוגל להתרחק ממנה.'
הוא עצר.
ג'יימס הסתובב והביט בו בפלאה."אתה לא רוצה את השרביט שלך?"
"נמאס לי."
המילים האלו הדהדו במסדרון והחרידו אפילו את סוורוס עצמו. הוא היה כל כך קר.
אפילו ג'יימס נבהל.הוא נסוג לאחור והחל לרוץ, במסלול שקודם רץ בו בהנאה גמורה, על כך שהתעלל בסוורוס.
אבל הוא לא הצליח לחמוק.
סוורוס הופתע גם כן. הם צעקו בו זמנית: "לילי?!"
לילי חסמה את דרכו של ג'יימס, מחזיקה שרביט בידה. מבטה היה נחוש.
"לילי!" צעק ג'יימס. "תזוזי מהדרך!"
"אין סיכוי." אמרה לילי בשקט. "יש בידך משהו שלא שייך לך."
את המחשבות שהתערבלו בראשו של סוורוס לא ניתן היה לספור. לילי, את... עוזרת לי?
בוצדמית. בוצדמית, בוצדמית. תזכור את זה.
לילי חייכה אליו ברוגע. "השרביט הזה," היא אמרה לג'יימס. "חוזר לסוורוס."
ג'יימס היסס. היה קל להבין שהוא לא רוצה להיכנע לבת. 'הוא חושב שהמעמד שלו ירד. המעמד שלו חשוב יותר מהכל.' חשב סוורוס בבוז.
לילי החלה להניע את שרביטה במעגלים, באיום. "עכשיו."
ג'יימס הושיט את השרביט לסוורוס וברח משם בריצה.
לילי התקדמה לעבר סוורוס והניחה יד על כתפו. "איך הוא השיג את השרביט שלך?"
"ב... בשיעור שינוי צורה," הסביר סוורוס. "לא ביצעתי את הקסם נכון. השרביט עף לי מהיד ונתלתי הפוך על הראש. ג'יימס צחק עליי. הוא, סריוס ופטיגורו. רק רמוס עוד נראה נורמלי. ואז, כשהשרביט נפל לי מהיד, ג'יימס חטף אותו וברח." לילי הנהנה בעצב. "מגעיל, הא?"
סוורוס הנהן בהסכמה.
"טוב," הבעה משועשעת עלתה על פניה של לילי. "תצטרך להתאמן יותר כדי שלא תיכשל בקסמים שלך ותהיה לבובת ההתעללות של הרבעייה," נסתה לעודד אותו.
"כן..." מלמל סוורוס. אבל אז חיוך עלה על פניו.
לילי עיקמה את פניה. "שלא תעז, סוורוס. שלא תעז לנקום."
ההבעה של סוורוס הפכה לחיוך זדוני מעט. "אני זוכר את הכישוף."
"זה שהפך אותך על הראש?" הבעת סלידה עלתה על פניה של לילי. "שלא תעז להשתמש בו."
"אבל לילי, זה כל כך מגיע להם!"
"תחשוב בהיגיון. מה יצא לך מזה? לראות אותם סובלים? זה כיף לך? לא תקבל מזה כלום." היא נאנחה. "לא ידעתי שכבוד כל כך חשוב לך, סוורוס."
היא החלה להתקדם במסדרון ולהתרחק מסוורוס.
'אל תנקום. ככה היא תמשיך לאהוב אותך.' אמר החלק שבתוכו, שרצה שסוורוס יתקרב ללילי.
'אבל אז הם ימשיכו להתעלל בך.' החלק השני התערב.
סוורוס חזר לחדר המועדון הסלית'ריני בלי החלטה, אבל עם כאב ראש.

		הפרק הבא