קפיצת באנג'י

זה היה החופש המפחיד ביותר בחיי.
המעבר בין כיתה ד' ל-ה' פשוט סיוטי.
למען האמת, החופש לא היה גרוע בכלל. הוא היה נהדר. נהדר מדי.
החופש היה טוב, אבל כשהגיעו הלימודים- כבר שכחתי מה זה חופש.
בבוקר היום הראשון של החופש הגדול העירה אותי אמא:
"בוקר טוב, חמודה!" אמרה לי, "היום החופש הגדול! הכנתי לך חביתה. קדימה, קומי!"
"רק עוד חמש דקות." התהפכתי במיטה.
"לא ולא!"
"שלוש?"
"ממש לא."
"דקה?"
"עכשיו! קדימה, לקום!"
"אבל אמא, אמרת שחופש!" עניתי בעצלות.
"אכן חופש, ספירוש, אבל החוברות באנגלית כבר אכלו את ארוחת הבוקר." חייכה אמא
"חוברות?!" קפצתי מהמיטה, "אמא, בשנה שעברה הבטחת לי שלא תתני לי יותר חוברת, בעיקר לא באנגלית!"
"אבל מתוקה, המעבר בין כיתה ד' ל-ה' מאוד משמעותי. את צריכה להתכונן."
"טוב, נו, בסדר." קמתי מהמיטה ונעלתי את נעלי הבית שלי.
לאחר שסיימתי את ארוחת הבוקר ניגשתי ישר אל שולחן העבודה והתחלתי במלאכה.
או, יותר נכון, הבטתי במלאכה הקשה שעומדת להיות לי.
"מה זה 'dad'? זה אבא" רשמתי.
תוך חמש דקות לפחות העמוד היה מלא.
חוץ משתי מילים- 'Bungee jumping'.
ניסיתי הכל, אבל לא הצלחתי למצוא את פירושן.
לבסוף התייאשתי.
פתחתי את מורפיקס והקלדתי 'Bungee jumping', אבל במקום לכתוב לי את הפירוש זה הביא אותי לאתר וירטואלי בשם 'Bungee jumping'.
טוב, מה אכפת לי ליהנות במחשב במקום לעשות את חוברות האנגלית האלו?
מיד נרשמתי ולאחר דקה ספורה קיבלתי הודעה כזו:
"היי, אני רוי.
אני חמוד ומקסים וברגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי בך.
תבואי מחר למגדלי עזריאלי בשעה 21:00.
אם לא תהיי שם אני ארצח את אחותך הגדולה, מירי. אני יודע מי את- ספיר אורגן."
מי זה הבחור המשוגע הזה? מאיפה הוא יודע מי אני? מאיפה הוא מכיר את מרים?
ללכת או לא?