החיים השניים של ויולה

אני מוותרת על הזכויות ואין לי שום כוונה להרוויח ממה שרשמתי. היי,זה הפיק הראשון שלי,אני אשמח לתגובות. בין אם זה ביקורת רעה לטובה:) ------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ויולה הביטה במראה שנחה בשירותי הבנות בית היתומים בתקווה שמשהו בפנייה השתנה אך פניה היו נראים רגילים,שום דבר בה לא היה שונה מאיך שהיא נראתה אתמול.אותם עיניים ירוקות בוהקות,אותו שער שחור וחלק,שגלש עד מותנייה ואותה הבעה-הבעה קודרת. .

ויולה שלפה מכיס מכנסי הג'ינס שלה שפתון ורדרד שהוסיף גוון לשפתיה.היא חשבה מה עליה לעשות בנוגע לעיניה המנופחות מחוסר שינה. היא שתפה מספר פעמים את עיינה במים קרים,אך המים לא עזרו.העיניים נראו כאילו קיבלו 2 בוקסים שחורים.ככה שבאיזה שהוא מקום,ויולה דמתה לזומבי.

היא הביטה בשעון היד שלה וקיבלה הלם כשגילתה מה השעה,היא מאחרת לארוחת הבוקר! בטח עד שהיא תגיע כל הילדים הקטנים והצווחניים האלה יגמרו את כל האוכל, ובאוכל הנותר ישחקו במלחמת אוכל.היא שנאה אותם! בגלל הצווחנים הקטנים העיניים שלה נראות ככה.'

לא משנה' חשבה 'עוד חודש פה, ואז אני חוזרת לפנימייה שלי'.

אולם האוכל היה הומה ילדים מגיליים קטנים מאוד על גילאי שבעה עשרה.ויולה ישבה בשולחן לבדה,חברים לא היו לה בבית ביתומים.הרי את כל השנה בילתה בפנימייה,רק חודשיים בשנה היא חוזרת לבית היתומים המחריד הזה.

" ויולה" קראה לעברה אם הבית,גברת פייג',בשלוש תגיעי למשרדי,עלי לשוחח איתך",אמרה ומיהרה לרוץ אחרי אחד הצווחנים הקטנים.

"מקסים" מלמלה לעצמה ויולה,"מה עשיתי עכשיו?".

כל פעם כשקראו לה למשרדה של אם הבית,ידעה שהיא הולכת לחטוף על הראש על כל מיני שטויות שהיא עשתה,שטויות שבאותו הרגע נראו מצחיקות ..10 דקות מאוחר יותר..כבר לא..

 ויולה כ"כ התגעגע לחברים שלה..שני החברים היחידים שלה-ג'קסון ודמי (ויולה הייתה בטוחה שמתרחש ביניהם רומן)-היא כ"כ קינאה בהם!הפנימייה שלה נמצאת מאוד רחוק,ודורשת ממנה לנסוע מספר ימים ברכבת,לעומת זאת ג'קסון ודמי גרו מרחק קטן מן הפנימייה ככה שיכלו לבלות זמן רב יחדיו..

כמה שויולה התגעגעה לשרביט שלה,כמה שהתגעגעה לספרי הלימוד שלה...כמה שהתגעגעה לדרומשטרנג!

                                                                                                                     ***

"ויולה!" צרחה ילדה אדומת שער באוזנה של ויולה "קומי כבר,שלוש וחצי.גברת פייג' כועסת היית אמורה להיפגש איתה בשלוש".

 ויולה נפלה מהמיטה,היא התיישבה, ולקח לה שנייה להיזכר היכן היא.היא קמה על רגליה ורצה במסדרונות המפותלים עד למשרדה האפלולי של אם הבית.היא פתחה את הדלת ברעש,גררה את הכיסא שעליו הייתה אמורה לשבת וישב עליו בקול רעש חזק.

נימוסים,מעולם לא היו הצד החזק שלה.

שני אנשים הביטו בה, אם הבית ועוד גבר זר שויולה מעולם לא ראתה.

היה לו שיער שחור,חלק ושמנוני.שנפרס כמו שני וילונות סביב פניו. הבעתו הייתה לעגנית. הוא לבש גלימה;ויולה ידעה שהוא קוסם. "

העלמה ג'ורדן" דיברה אליה הגברת פייג' "תכירי,זה פרופסור סנייפ.הוא רוצה לדבר איתך....בקשר למשהו שהוא חושב שלא ראוי לנכון לספר לי" היא תקעה בסנייפ מבט נזעם. "בכל אופן,אני אחכה בחוץ עד סוף השיחה".

הגברת פייג' יצאה החוצה והשאירה את פרופסור סנייפ יחד עם ויולה הנבוכה שכלל לא ציפתה לזאת.

סנייפ הביט בה שנייה ואז פתח בדבריו "אני פרופסור סנייפ,ואני מורה בבית הספר הווגוורוסט לכישוף ולקוסמות. פרופסור קרקרוף מסר לנו דיווח מלא על מצבך בבית סיפרו...".

"שיט",מלמלה לעצמה ויולה. "כן,זה בהחלט שיט" פרופסור סנייפ הביט בה בלעג "הוא סיפר לנו על מצבך הלימודי שהוא,בלשון מאוד עדינה,גרוע. הוא סיפר לנו על מצבך החברתי,שגם הוא לא כ"כ מרקיע שחקים..וגם על כמות הדרך שאת נאלצת לעבור בכדי להגיע לדרומשטרנג. כתוצאה מזאת בית הספר הווגורווסט,החליט להעניק לה הזדמנות שנייה...ואחרונה,להשתפר בלימודים ,וגם במצבך החברתי כמובן. אם עד סוף השנה נראה שאין שיפור...כנראה שתצטרכי ללמוד בבית....עם ההורים" הוסיף בחיוך זדוני. ו

יולה הרגישה שהיא רוצה לחנוק אותו. היא נשפה ונשמה כמה דקות,וחשבה.... "

תן לי להבין,אני אל יכולה להישאר בדרומשטרנג בגלל הציונים נכון?" שאלה ויולה.

"כן" ענה לה סנייפ "זאת הסיבה העיקרית".

"זאת אומרת,שאם אני ישתפר בציונים....אני יחזור לדרומשטרנג..נכון?" שאלה.

פרופסור סנייפ היסס שנייה ואז הנהן בראשו.

הייתה שתיקה כמה דקות.

לבסוף סנייפ קם,והניח מעטפה עבה על שולחנה של הגברת פייג'. "שמה נמצאים כל הדברים שאת צריכה להביא וצריכה לדעת...בקשר לספרי לימוד,בית הספר ידאג לכך..נראה לי שגם מצבך הכלכלי לא מזהיר".

 ויולה הסמיקה מבושה.

"אז להתראות בראשון בספטמבר" אמר סנייפ ויצאה ממשרדה של אם הבית. ויולה נשארה שם.בהלם.

                                                                                                          ***

5 ביולי,1996.

דמי וג'קסון היקרים!

אני מצטערת...

העיפו אותי מבית הספר,כנראה שאני לא יחזור לשם אבל אני ינסה לחזור,אולי שנה הבאה...אם הציונים שלי יעלו.

אתם חברים נפלאים,תודה על הזמן שהקדשתם לי.

חסר לכם אם אתם לא שומרים על קשר! אוהבת,וכבר מתגעגעת, ויולה.

                                                                                                        ***

לאחר מכן , התחילו החיים השניים של ויולה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אל תשכחו תגובות.:)

		הפרק הבא