אני תמיד יאהב אותך

כעבור יומים....

אחר שיעור מתיש אצל פרופסור סנייפ, הלכתי לאולם הגדול לאכול ארוחת ערב. פיתאום היתנגשתי שמישהו, ונפלתי על הריצפה. זה היה הארי. " פוטר , תיראה מה עשית!" אמרתי לו.

" זה היה בטעות מאלפוי, זה לא היה בכוונה !" אמר הארי. " טוב, בסדר מה אתה עושה פה ?" שאלתי ברוב טיפשותי. הוא ניראה מופתע." ממתי את לא מקללת אותי, מאלפוי?" שאל הארי.

הסתכלתי עליו בכעס." אז אתה רוצה שאני יקלל אותך פוטר?" שאלתי בליגלוג.  " לא אין לי כוח לריב מאלפוי ,תעזבי אותי בשקט!" אמר הארי בכעס.

" טוב אני מיצטערת הארי "בטעות פלטתי. הוא הסתכל עלי מזועזע." הארי ממתי את קוראת לי הארי?" שאל פוטר . " אתה הוזה פוטר, לא אמרתי את זה!" התגוננתי.

" אוקי מאלפוי, בעיה שלך!" אמר הארי.

הוא הסתוב ללכת פיתאום לא עצרתי את עצמי. ונישקתי אותו. ישר התנתקתי. " פוטר אני לא יודעת מה קרה לי אני מיצטערת!" אמרתי.

" את יודעת מאלפוי, כדאי לך להודות שאת אוהבת אותי!" אמר הארי.

" אני לא אוהבת אותך פוטר!" שיקרתי.

" אה באמת אליאנה?" הסמקתי קצת שהוא קרא לי בשמי הפרטי.

" כן באמת ".. אמרתי לו בקרירות.

" טוב אז כדאי שאני יזכור את זה!" אמר. והלך.

הלכתי בריצה למעונות סלת'רין . לא היה לי חשק לאכול כלום! קפצתי על המיטה בוכה .

הפרק הקודם		הפרק הבא