|
גלגלי הרכבת 'הוגוורטס-אקספרס' החלו לנוע ולהשמיע רעשי חריקות חזקים, התלמידים במסדרונות מיהרו לתפוס תאים ריקים והמדריכים מיהרו ל'קרון המדריכים'.
לא ידעתי הרבה על הוגוורטס, לא על המורים או המקצעות לא על התלמידים השונים שלמדו שם כדי לקבל את הבגרויות שלהם וללכת לעבוד במקומות כמו משרד הקסמים, או להיות הילאים - כמו אבא שלי.
אני לעומת אלו שרוצים כבר לעבוד, רק מתחיל היום את שנתי הראשונה בהוגוורטס - על הטירה שמעתי מהורי, על המורים מאחי הגדול ג'יימס שיהיה כאת בשנתו השלישית בהוגוורטס, ועל המקצועות שמעתי מדודתי - הרמיוני.
ובכל-זאת כל הידע שרכשתי מהחופש שלפני הוגוורטס לא עזר לי, הייתי לחוץ כל-כולי 'ואם אני אתקבל לסלית'רין' התגנבו מחשבות לראשי 'אם אני לא מתאים להוגוורטס?' המשיכו להדהד 'אם אין לי יכולת קסם ויגרשו אותי?'.
התחלתי להחוויר, 'אז תיהיה כמו האגריד, סך-הכל יחרימו לך את השרביט ולא תשתמש בקסמים זה לא כל-כך נורא' מיהרו להגיע גם מילותיו של ג'יימס. 'או כמו פילץ'-שרת אני בטוח שזה יתאים לך!' שוב אמר קולו של ג'יימס בראשי.
"אלבוס!!" קטע פיתאום את מחשבותי קול מאחור "אתה שומע אותי?" שאל ג'יימס שעמד מעוצבן מאחורי "מדברים על החמור והחמור מגיע" מילמלתי מישפט שפעם שמעתי מדודה הרמיוני. למזלי לא נראה שג'יימס שמע אותי, "תודה לאל
אני כבר חצי שעה קורא לך ואתה כלום!". הרמתי גבה "אנחנו נוסעים בקושי עשר דקות" אמרתי בקול חלול מרגש. "יופי, זה גם מספיק כדי למצוא לך תא, במיוחד אם שומרים לך מקום!" התעצבן ג'יימס. "אני כבר בא" אמרתי לו,
מנסה לסלק אותו כשהוא התעצבן זה אף-פעם לא נגמר טוב. "כבר בא?" חזר אחרי מאט בשוק "כבר בא?" אמר וקולו עלה כמעט לצעקה "ברור שאתה בא!" הסתכלתי עליו רגוע, הייתי רגיל לצעקות האלו "זה מה שאמרתי - אני בא"
ג'יימס הסתכל בי במבט כועס וחזר לתא שלו כשראשו מורם, והוא מילמל לעצמו משהו. גררתי את רגלי אחריו, נכנסתי לתא והתיישבתי במקום הפנוי שלהפתעתי באמת היה שם 'בדרך-כלל ג'יימס מותח אותי' חשבתי, בעודי מניח את המזוודה
ליד המושב ומתיישב ליד בת-דודתי רוז. רוז, ביתם של דוד רון ודודה הרמיוני מתחילה איתי את השנה הראשונה בהוגוורטס אך לאומתי היא לא נראתה כלל לחוצה, היא הסתכלה במבט משועמם לעבר החלון בוהה בנופים החולפים
על פנינו. "מעניין אם אפשר להגיע מהבית להוגוורטס במטאטא" שאל ג'יימס בקול מהורהר, רוז הביטה בו כאילו הוא משוגע "ברור שלא!" הפצירה. "ומאיפה לך לדעת?" שאל ג'יימס בקולו המתנשא. זו החזירה לו אותו מבט מתנשא
"דבר ראשון:אתה בחיים לא תמצא את הדרך!" אמרה לו, ג'יימס ניסה לומר משהו אך זו קטעה אותו "דבר שני: אתה תצטרך לטוס יותר מיומים וזה אם לא תנחת ביומים האלו אפילו פעם אחת" אמרה בקול משועמם ומרצה.
"ודבר שלישי: יש על הוגוורטס כשפי מגן לא תוכל להכנס ככה סתם" אמרה. ג'יימס הביט בה כעוס מחפש תירוץ להתווכח "מאיפה את יודעת את כל זה?" שאל לבסוף בקול חושד. "'הוגוורטס תולדות'" אמרה, מחזירה את מבטה
לעבר החלון. "הוגוורטס, מה?" שאל ג'יימס שקיבל בתשובה מבט מזועזע. " 'הוגוורטס תולדות' " חזרה על עצמה "אתה לא מכיר?" שאל בשוק. "מאיפה אני אמור להכיר, בטח אף אחד לא ראה אותו אפילו" אמר. רוז שוב הביטה בו
במבט כועס, ניענעה את ראשה ונאנחה קלות.
|
0 חרמשים
(4) 2 דירגו
כותב: 
ID : 3009
ממש חסר רווחים בין הפסקאות!
ייאלה להמשיך מהר בא ליעוד פרק
