גוף ללא נשמה

מייסון יצא מהמקלחת כולו נוטף מים.

"את יכולה להישאר, זה לא מפריע לי" אמר בקול מתנשא תוך כדי שניער את שיערו מן המים.

"סליחה, זה החדר שלי להזכירך, ואני מעדיפה לצאת" אמרתי וטרקתי את הדלת.

כל כך השתעממתי כמה זמן לוקח להתלבש, ואני חשבתי שאני מתארגנת שעות.

"תיכנסי" הוא אמר בחביבות.

"לא צריכה את האישור שלך" רטנתי.

"תפסיקי להתעצבן, את כל כך עצבנית, תירגעי מאמי"

"אני ארגע מתי שבא לי, וחץ מזה מי אתה שתגיד לי להרגע"

"אני הרבה יותר משאת חושבת"

"לא, אתה כלום בשבילי, זה שאני מכניסה אותך לבית שלי, זה רק כי אני מרחמת עלייך"

"טוב לא משנה עכשיו, תתארגני יוצאים לפארק הציבורי,לספר את הסוד שאת כל כך מצפה לו"

"טוב, אני אתארגן, אבל תבטיח לי שתגלה לי רק את האמת"

"את יודעת שלא אשקר לך"

אחרי שהתארגנתי וסגרתי את רוכסן הג'ינס שלי יצאנו.

חשבתי על הסוד הזה שהוא דיבר עליו, מעניין אם הוא לא יעבוד עליי ויספר לי את האמת...

כשהגענו התיישבנו על הספסל שליד הנדנדות.

"נואל,יכול להיות שמה שאומר לך ישנה את כל התמונה שעד עכשיו חיית בה"

"אל תלך סחור סחור פשוט תאמר לי.."

טוב נואל את......."

הפרק הקודם		הפרק הבא