אהבה ממבט ראשון

"שיקוי אהבה גורם לך להתאהב באדם הראשון שאתה רואה לאחר שאתה לוגם אותו,"

ממש אהבה ממבט ראשון, חשב סוורוס, את המשפט הזה הוא קרא יותר פעמים משהספיק לספור, הכל בעקבות חבריו לחדר.

זו הייתה שנתו האחרונה של סוורוס סנייפ בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, זו גם הייתה שנה של בגרויות, אותן רצה לעבור בהצלחה ולכן הגיע לחדרו ישר כשהסתיימו השיעורים שלו באותו יום, במקום לבלות בחוץ כמו כולם, ופתח את ספר השיקויים וניסה ללמוד לבחינה אשר אמורה להתקיים בעוד שבוע, אך הוא לא הצליח להתרכז, חבריו לחדר החליטו במקום ללמוד, לדבר משום מה על התלמידה מליסה ווטסון.

מליסה הייתה תלמידה בשכבתו של סוורוס, היא הייתה מאוד פופולארית בקרב כל התלמידים, היא הייתה מאוד יפה, כולם אהבו אותה, בקיצור, כל מה שסוורוס לא היה.

מליסה השתייכה לבית רייבנקלו, והוציאה ציונים מאוד טובים בכל המקצועות אותם למדה, היא הייתה חלומו של כל קוסם בטירה, אפילו סיריוס בלק בכבודו ובעצמו לא הצליח לגרום לה לצאת איתו, מה שגרם לסוורוס להרים גבה כאשר שותפיו לחדר החליטו להתערב מי יכול לגרום לה לצאת איתו, לא שסוורוס אהב או העריך את סיריוס בלק, ההפך הוא הנכון, הוא שנא אותו יותר מששנא אותו עצמו, אבל אפילו סוורוס נאלץ להסכים שסיריוס בלק הוא אליל הבנות שהצליח לשבור לבבות לכמעט כל הבנות בהוגוורטס, אז מה גורם לשותפיו לחשוב שהם יכולים להצליח במשהו שסיריוס בלק נכשל לפניהם ?.

"אני מוצא את השיחה הזו חסרת טעם," התערב סוורוס בשיחת שותפיו. "אף אחד מכם לא יצליח לגרום לווטסון לצאת איתו, ולכן אשמח אם תשמרו על השקט מכיוון שאני מנסה ללמוד." סיים סוורוס את דבריו תוך שהוא מנופף בספרו.

"אהה כן," אמר אד. "אם אתה חושב שאנחנו לא יכולים, אולי אתה תנסה."

חיוכים הועלו על פניהם של שותפיו לחדר בעקבות הרעיון של אד, סוורוס ידע שזו תהיה בדיחה על חשבונו, הוא לא היה בקשר טוב עם שותפיו, בעצם הוא לא היה בקשר טוב עם אף אחד, שותפיו ידעו שהוא יכשל, הרי מי ירצה לצאת עם סבר מאוס ?, אבל אם סוורוס יסרב הוא יסבול הצקות ולגלוגים גם בחדרו, ואת האמת שמספיק לו לספוג אותם מחוץ לחדר המועדון של סליתרין בידיהם של סיריוס בלק וג'יימס פוטר, ובנוסף הוא היה ממש צריך שקט כדי ללמוד.

"בסדר," הסכים סוורוס. "העיקר שתהיו בשקט."

"יש לך שבוע מהיום," הודיע אד. "במידה ולא תצליח, תצטרך לחבק את פוטר ובלק באמצע העולם הגדול."

שותפיו לחדר גיחחו נוכח הרעיון, סוורוס ידע שאין באפשרותו לסגת עכשיו.

"בסדר," הודיע סוורוס. "שבוע מהיום."

שותפיו לחדר החלו לצאת על מנת לתת לסוורוס שקט, ברגע שהדלת נסגרה סוורוס חשב לעצמו לאיזו צרה ענקית הוא נקלע, ואיך למען מרלין הוא יוצא מזה בלי לתת חיבוק דוב לעיני כל לאויביו השנואים ביותר.

		הפרק הבא