לא לוקחת בחשבון את זה - שהשתנית

לא לוקחת בחשבון את זה שהשתנית

שם הפרק: סיור לילי.

ז'אנר: רונטיקה.

דירוג:  G (הדירוג הוא לפרק זה בלבד!)

* יש לציין שבכותרת הראשית הדירוג הוא PG13, אך בינתיים הדרוג הוא G, וזה עוד יתחמם!

הערות הכותבת: חלק מהרעיונות לפאנפיק הן של נוי, ואני מודה לה על כך.

ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לרולינג, ואני לא מתכוונת להרוויח מפאנפיק זה.

הקדמה:

 לילי תמיד אהבה את ג'יימס, אבל אף פעם היא לא ממש הראתה את זה.

היא אהבה את עיני האגוז שלו, עיניו החמות, הנעימות.

תמיד כשראתה אותן, נמס ליבה.

היא רצתה לרוץ אליו ולומר לו 'ג'יימס - אני אוהבת אותך, אני שלך!' ולחבק אותו;

אך היא לא יכלה, העתיד שלה תלוי בזה, היא פשוט לא יכלה.

היא תמיד היתה תקיפה איתו, לא הסכימה לצאת איתו, לא הנידה עפעף לחיזוריו.

אך תמיד בליבה, תמיד; אהבה אותו. 

פרק 1 -

"לא!" אמרה לילי "לא, לא ו - לא!", "אבל למה לילי, למה?" אמר לה ג'יימס "כי אתה פוץ נפוח!" היא אמרה, ועלתה לחדרה בכעס.

"למה היא תמיד מסרבת לי?" שאל ג'יימס בכניעה.

"כי אתה חש!" ענתה ג'סיקה, "כי אתה זורק בנות כמו נעל!" אמרה מיה, "וכמו שלילי אמרה - כי אתה פוץ!" אמרו שתיהן ביחד.

"ואם אני ישתנה, אתן חושבות שהיא תסכים?" ג'יימס שאל "יכול להיות," ג'סיקה אמרה "אתם יכולים להיות זוג ממש חמוד 3>" מיה אמרה ועינייה נצצו.

"תפסיקו לרכל עלי!" קולה של לילי נשמע באוויר "היא עמדה על המדרגות, עם חלוק, שיערה הכתום זהר והחליק על גופה החטוב;

ג'יימס היה מהופנט. "הללוו, כדוה"א לג'יימס!" צעק לו סיריוס ודחף אותו, כשבינתיים לילי עלתה לחדרה.

"אתה לא יכול להמשיך ככה!" הוא אמר "אני כן!" ענה ג'יימס "אתה לא!" סיריוס ענה לו במהירות "אתה לא מבין שאין? היא לא רוצה אותך! גמרנו."

"לא גמרנו ולא שום דבר," ג'יימס ענה בביטול "אני לא ארפה עד שאשיג אותה!" "אתה הורס לעצמך את החיים," סיריוס ענה לו,

"תפסיק להתערב לי בחיים" אמר ג'יימס; "די תפסיקו עם זה, אתם רבים כמו ילדים קטנים" אמר רמוס בעודו מנסה לגונן על עצמו מהמכות שהחטיפו אחד לשני,

"יופי שגילת את זה עכשיו" אמרה קריסטי בציניות, שעד עכשו אף אחד לא שמע ממנה, אבל היא עמדה שם וראתה הכל.

....

לילי ישבה על מיטתה, חושבת.'אני אוהבת אותו, כן. זה אולי חלום אבל כן'

היא אמרה לעצמה ונשכבה על המיטה, עדיין חושבת;

'מה אני יעשה עכשו? אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת את ג'יימס פוטר,ודמעה זלגה מעיניה 'אני, לילי אוונס, מאוהבת בג'יימס פוטר - זה לא יכול להיות' היא אמרה לעצמה

'תתעשתי לילי, תתעשתי'

מיה וג'סיקה נכנסו לחדר; "היי לילי, מה קורה?" הן שאלו אותה בחיוך "הכל טוב" לילי אמרה, מנסה שלא להראות פרצוף עגום על פנייה וניסתה כמה שיותר לחייך.

"למה עלית מקודם?" ג'סיקה שאלה אותה בעניין רב. "אהה, זה?" היא אמרה במהירות "זה היה כלום, כלום, סתם הייתי עיייפה"

"טוב," ג'סיקה ענתה לה "אבל שתדעי, שאם את צריכה משהו, אני פה" וירדה לחדר המועדון.

את כל אותו היום עברה לילי בהירהורים, מחשבות, בשכיבה על המיטה, ובקריאת ספרים.

....

באותו לילה, לילי יצאה לסייר בהוגוורטס, לאחר חצות. היא התהלכה בהוגוורטס, השקט והריק מאדם, רואה שהכל כשורה.

ג'יימס הבחין בה, לקח את גלימת העלמות שלו, והתחיל ללכת אחריה.

לילי חשה בצעדיו, היא הניפה את ידה לאוויר, תפסה בגלימה, ומשכה אותה.

דמותו של ג'יימס נגלתה לה.

"למה אתה עוקב אחרי?" לילי שאלה בחשד.

"לא עקבתי.." ג'יימס ענה במהירות "הייתי בדרך ל.. מטבחים, כן למטבחים!"; "ממש!" לילי ענתה לו וחייכה בלגלוג "ולידיעתך - אתה אמור להיות עכשיו במיטה פוטר!"

"ולמה את לא במיטה? אה, אוונס?" ג'יימס ענה בקול חוצפן "לא זכור לי, שמדריכים מורשים לצאת בשעה כ"כ מאוחרת מהבתים"

"נעים מאוד, לילי" היא ענתה בקול דקלומי "מדריכה ראשית, עושה כרגע סיור בהוגוורטס"; "נעים מאוד, אני ג'יימס, קונדסאי ראשי" הוא אמר וכייך חיוך מליצי,

"עושה סיור כל יום אחרי חצות" ואת זה הוא אמר בקול מתנשא "ובתור קונדסאי ראשי, אני לא זוכר שאישרתי לך לחשוף את הסיורים שלי, אבל אני אוותר לך.. אם תסכימי לצאת איתי!"

		הפרק הבא